אירלנד 2007 יום 5

30/09/2007 - כובשים את ההר

שוב בוקר... שוב דוחפים הכל לאוטו והולכים לאכול Full Irish Breakfast :) היום כולו הוקדש ל Kilarney National Park שב Kerry County. הפארק של קילרני הוא אינסופי, בנוי מ3 אגמים גדולים המוצגים לראווה בתוך שמורה עצומה וירוקה שופעת במגוון צמחיה, נחלים, מפלים וגם קצת טירות מטופשות. התחלנו את היום בלעבור בקלילות על 2 מהמקומות ה"מפורסמים" יותר של השמורה כמתאבן לטיול האמיתי. התחלנו בRoss Castle. טירה יפה שנבנתה על שפת אחד האגמים. פגשנו שם את "הישראלי המכוער" שכיוון אותני לאיזה חדר צדדי בו אפשר לראות משהו בחינם, וניסה לברר האם הוא הצליח למצוא דיל טוב יותר משלנו על הטיסות :) אם היו רוצים לצלם באיזור סרט אימה, בו מפלצת מהאגם טורפת בזה אחר זה תושבי עיירה שכוחת האל(חוץ משריף העיירה) - זה היה המקום לסצינת הסיום.

Ross Castle



פינה שקטה ב Killarney National Park

מכיוון שמוקדם מידי בבוקר, ואפילו המפלצות מהאגם עוד מנמנמות, המשכנו ל Muckross house - בית מיותר שלא במקרה נשמע כמו משהו שגדל בתוך האוזניים. המקום בסך הכל יפה. מסתובבים שם "איכרים" שמשכירים לתיירים סיור במקום במרכבות סוסים.

שמורות בית המוקוס - Killarney National Park

משם המשכנו למפל Torc כדי לעשות מסלול הליכה. המפל נחמד. מהמפל לקחנו את המסלול המעגלי הכחול, וממנו התפצלנו למסלול לא מעגלי בשם Old Kenmar Road (לא ממש משולט) עליו קראנו המלצות באינטרנט. לכל County באירלנד יש מסלול הליכה של מספר ימים (תלוי בגודל הגאוגרפי) ושמו כשם הCounty. לדוגמא חלק מהמסלול שעשינו בGlendalough מתחבר עם הWicklow way. Kenmar Road הוא חלק קטן מהKerry Way. המסלול התחיל מאיזור המפל בתוך יער, הדרך היתה מאד יפה, והירוק של אירלנד במיטבו. גזעי העצים היו מכוסים גם הם ירוק, מה שנתן הרגשה של "יער מכושף".

יער מכושף - Killarney National Park

אחרי הליכה די ארוכה ב"שבילים המכושפים", פתאום נגמר היער, ומצאנו את עצמנו במרחבים ירוקים והרריים. החלטנו להמשיך עוד קצת בנוף החדש, לפני שנסתובב ונחזור. לאחר מספר דקות, ראינו דרך אבנים שחותכת את המסלול שלנו, ונראה שמובילה אל הר גבוה (בדיעבד הר Torc). כשהצעתי לקנח את היום בטיפוס על ההר ולנסות לראות קצת נוף, קיבלתי בתגובה את אחד מהפרצופים העקומים המפורסמים של יעל :) אבל, כאילו בהזמנה, בדיוק ברגע הנכון הגיעו בירידה כמה מטיילים. ניצלתי את ההזדמנות לשאול אותם כמה זמן יקח לטפס והאם זה כדאי. הם אמרו שלוקח שעה לכל כיוון, אבל אסור לפספס את הטיפוס, משום שהנוף בפסגה מדהים. אחרי כמה רגעי התלבטות נוספים, הגיעו בירידה זוג גרמנים שנראו מטיילים רציניים והם פיארו את הנוף מהפסגה באופן שלא נתן לנו יותר מידי בחירה... יעל(הגיבורה) נתנה אור ירוק, והטיפוס החל!

טיפוס על הר Torc ב-Killarney National Park

הטיפוס אכן היה ארוך וקשה, אבל בלי שום ספק היה שווה כל רגע. העליה היתה יחסית תלולה. משלב מסויים התחלף שביל האבנים למדרגות עץ (אותן כבר פגשנו בGlendalough) שהקלו על הטיפוס. פתאום שמנו לב שמאחורי הר אותו בדיוק עקפנו בגובה מסתתר אגם, ואז אגם שני. בכל כמה דקות סילקנו עוד ועוד מכשולים מהאופק עד שהגענו אל הפסגה הגבוהה באיזור וממנה שום דבר לא יכל להסתיר את הנוף. קיבלנו במתנה 360 מעלות של נוף פנורמי משגע שלא ניתן לתאר במילים (והאמת - גם לא בתמונות) ההרגשה היתה שאנחנו שולטים על ה County, ולפקודתנו ההרים יקומו ויפלו :)

לפקודתנו ההרים יקומו ויפלו - בדרך לפסגת הר Torc

בשל חוסר הסימון, העובדה שהמסלול לא מופיע בLonely planet, ולא מספרים עליו בtourist info, היינו שם לגמרי לבד! במשך חצי שעה ישבנו לבדנו בפסגה עם נוף "לא הגיוני". על הפסגה אכלנו ארוחת צהרים (את הגבינות הטעימות מCork). זאת בהחלט היתה חוויה בלתי נשכחת.

בודדים בפסגה - פסגת הר Torc

• תאור המסלול באתר של ה Kerry Way

לאחר הירידה מההר עברנו (עם המכונית) במספר נק' תצפית, ביניהם הLadies View, שאחרי הנוף שהיה לנו מלמעלה, היה פחות מרשים. עייפים אך מרוצים נסענו לחפש מקום לינה ב Kenmare. מצאנו B&B בקלות, התרחצנו ויצאנו לחפש משהו לאכול. אכן כפי שהזהירו, ולמרות שזה לא נשמע הגיוני - ברוב המקומות אם אתה מגיע מאוחר (בסך הכל 20:30) לא יגישו לך אוכל! מן הסתם לא מדובר על דבלין, אבל בעיירות שכוחות אל - שהן רוב העיירות פה, המקומות היחידים בהם ניתן לאכול בחוץ הם פאבים, ואלו סוגרים את המטבח ב8. בכל מקרה Kenmare היא לא כ"כ קטנה, ולכן בסוף מצאנו פתרון, אבל את הלקח שלנו למדנו... אכלנו במסעדה מאד מומלצת (קצת יקרה) בשם Horse Shoe. יעל ניסתה היום בירה אירית נוספת בשם Harp - שהיא בירה Lager, בניגוד לStout האיריות. בירה "של כוסיות" שבמקרה מיוצרת באירלנד - בינתיים מבחינת הבירות עדיין בימיש צועדת בראש. ה B&B בו ישננו נקרא Silver Trees שהוא גם הכי מפואר וגם הכי זול מבין כל סידורי הלינה שהיו לנו עד כה בטיול (יחי הפריפריה!). רהיטים עתיקים, שוקולדים במתנה, וJesus מפואר שצלוב לך מעל הראש בזמן שאתה ישן - כאילו כדי להזכיר לך שאתה זה שאשם בזה שהוא ממוסמר לקורה. במקלחת נתקלנו לראשונה במתקן המגוחך לקביעת טמפ' ועוצמת המים - לשני הפרמטרים גלגלים עם שנתות - מה שנתן הרגשה כאילו אתה מכבס את עצמך ולא מתרחץ... חלון החדר משקיף על חצר פסטורלית, שבמרכזה באר מים עשויה לבנים, בה בעלי הבית קוברים את שאריות הגופות אותן הם סועדים לארוחת הערב. המשך יבוא...

אירלנד 2007 יום 4

29/09/2007 - Cork

היום הוקדש כולו לCork. Cork היא עיר די תעשייתית ואפורה. מלבד חיי לילה, מספר מבנים עתיקים וכמה אתרי תרבות אין פה יותר מידי מה לחפש. למי שטיול בטבע זורם בעורקיו - הייתי ממליץ לדלג. "אוהבי ערים" עשויים למצוא כאן את מבוקשם.

נתחיל בזה שלאחר דיון(חד צדדי - כמעט מונולוג) הוחלט פה אחד, שלא הולכים לגן החיות Fota, זאת כדי להספיק את Cork כמו שצריך. (“חיות יש בכל מקום - מלט ובטון - רק בקורק” :) או בקיצור: יעל סיבכה את עצמה עם הבטחה לקחת אותי לגן חיות ב6 חודשים הקרובים כדי להשתחרר מביקור בFota.

מכיוון שלראשונה לקחנו את הB&B ללא ה B השניה, היינו צריכים לחפש ארוחת מקום לאכול בו את ארוחת הבוקר. אחרי סקר שוק קצרצר הוחלט "להגשים ליעל חלום" ולאכול ארוחת בוקר במקדונלדס! יש להם פה ארוחות בוקר מגניבות! אני אכלתי Full Irish Breakfast בנוסח מקדונלדס - מעיין מאפין, שדחסו בו נקניקייה פחוסה לצורת המבורגר עם ביצה, בייקון, גבינה וכל מה שבן אדם צריך לארוחת בוקר. יעל מצידה בחרה בפנקייקים.

משם המשכנו לCrawford Gallery- גלריית אומנות אירית. רוב התערוכות היו סבבה, כמה מיותרות ומיצג אחד ממש מיוחד בנושא שבעת החטאים.

Crawford Gallery

Crawford Gallery - שיתוף פעולה אומנותי ישראלי אירי

בהמשך תיכננו ללכת למבשלת Beamish & Crawford אבל היא היתה סגורה :( מכיוון שאנחנו כבר יודעים פחות או יותר איך עושים בירה, החלטנו לעשות לעצמנו סיור פרטי שכולל רק טעימות. בקורק גיליתי את הBeamish. בירת Stout טעימה - סוף סוף תחרות לגינס.
אלכוהול בצהריים על בטן ריקה זה בהחלט דבר נהדר!

Beamish ו Beamish Red - משהו טוב שיצא מקורק!

משם הלכנו לראות כמה "כנסיות שחייבים" כאשר נק' השפל של היום היתה ביקור במנזר בשם Red Abbey. אחד המבנים המכוערים שראיתי מימי - פצע מוגלתי בלב האומה האירית - אפילו לצלם אותו לא הסכמתי.
למרות האווירה העכורה שיצר המבנה :) המשכנו לטייל בעיר וקנינו מהגבינות המפורסמות של קורק שישמשו אותנו לארוחת הבוקר של מחר.
את הטיול בקורק סיימנו בסיור ב Cork City Gaol. בית סוהר עתיק שפתוח לביקור הקהל עם סיורים וירטואליים בתאי אסירים וירטואליים.

יעל מאחורי סורג ובריח - Cork City Gaol

הסיור היה מעניין, והמקום קודר ומשכנע. בכל תא המדריך הוירטואלי סיפר סיפור האישי של אסיר שהיה כלוא בו, מה שנתן את הערך המוסף לסיור.

אסיר במהלך בריחה נועזת - Cork City Gaol

תפילה למחילה - Cork City Gaol

משם עזבנו את Cork בדרך ליעד הבא שלנו Killarney. חוזרים לנשום אויר הרים צלול, לקראת הטיול מחר ב Killarney National Park. Killarney עיר תיירותית מאד מזמינה - ולפחות בעונה זו, כשהיא די ריקה מאד חיבבנו את השהות בה.

יעל השחורה-לבנה בKillarney הצבעונית

מצאנו בקלות B&B באחד הפאבים בעיר. זאת לא טעות - מקובל פה מאד שפאבים מחזיקים גם כמה חדרי לינה להשלמת הכנסה. בכל מקרה, למדנו שהדבר הנכון לעשות באירלנד כשאתה זקוק למקום לינה, או הכוונה כלשהי - גש לפאב המקומי - מכאן מתנהלת העיירה.
ולמי ששואל מה קורה אם אין פאב מקומי - אז אין כזאת עיירה! אפילו בעיירה של 3 בתים - אחד מהם יהיה "הפאב המקומי" :)
לארוחת ערב אכלתי sheaperds pie, ויעל אכלה סלט עוף שהיתה צריכה לחתוך לעצמה?! הבנו כבר, שהמטבח האירי, בדומה לאחיו הבריטי לא שופע דימיון יותר מידי, אבל לפחות הstews למיניהם מצויינים! המשך יבוא...

אירלנד 2007 יום 3

28/09/2007 - יום הטירות הגדול

גם היום קמנו מוקדם, גם היום אכלתי Full Irish breakfast, ויעל רק ביצים ואנחנו מוכנים לעוד יום של הרפתקאות היום התוכנית היא "לדפוק" כמה טירות ברצף כאשר שתי העיקריות הן Rock Of Cashel שב County Tipperary ו Blarney Castle שב County Cork.

הטירה הראשונה היתה Rock Of Cashel

• מבחינת החניה היה הכי נח לחנות בעיר, וללכת בדיוק 2 דק'. לפחות בעונה הזאת שהכל די ריק...
• תעודת הסטודנט הקנתה 60% הנחה

הטירה די עצומה ומרשימה, ומסתבר שבעבר גר שם בישופ מחרחר מלחמות עם רגשי גדלות רציניים. לקחנו סיור מודרך שהיה מוצלח, אולי בעיקר בזכות המדריכה שהיתה משעשעת.

על החורים המרובעים בחומת הטירה, היא סיפרה שאבא שלה עבד עליה כשהיא הייתה קטנה, שבאותה תקופה החליטו לנסות תותחים מרובעים :).

היא נולדה גדלה, ועדיין גרה בעיירה Cashel שהיא חור מרובע די רציני בפני עצמו.

Rock Of Cashel

מסביב לטירה היה בית קברות עתיק. הנוף היה הירוק האופייני של אירלנד כאשר שזורות בו טירות של שכנים. בגדול מדובר בסוג של כפר שמריהו רק עם בישופים במקום צפונבונים ומרתפי עינויים במקום בריכות.

אחת הטירות ב"מתחם" Rock Of Cashel (על רקע כבשים טעימות)

שוב התחלנו לנסוע. הפעם לכיוון Cahir - בלי שום קשר לקהיר שלנו (וכל עוד המצרים רגועים - גם זאת לא באמת שלנו)
בנסיעה הזאת סוף סוף קרה המקרה שסימן את ההסתגלות שלנו לאירלנד - יעל היתה צריכה סוף סוף להעיר לי שאני נוסע מהר מידי לטעמה, במקום להעיר לי שאני נוסע בנתיב הנגדי - משהו בארוחות הבוקר פשוט סידר אותי.

בקהיר עשינו את הטירה "בקטנה". לא הסתובבנו יותר מידי בעיר שהיתה די מנומנמת פרט לכלב אחד שהחליט לצאת לשחייה בנהר מי קרח...

לפריקון בסייסטה - Cahir

מCahir המשכנו לכיוון Cork אל Blarney Castle. חנינו ונכנסנו אל השמורה

• הנחה לא משמעותית עם תעודת סטודנט

מה שמיוחד בשמורה הגדולה הזאת, זה שמשרד התיירות האירי החליט להפוך אותה בכח לאטרקציה - והאמת, הוא הצליח לא רע בכלל :)
אני אסביר - במרכז השמורה יש טירה גדולה ומרשימה (פחות או יותר כמו הרבה טירות אחרות פה)
אבל... יום אחד אחרי לילה ארוך בפאב (אירי), שר התיירות האירי קבע את העובדות הבאות:

1. אחת האבנים בתקרת הטירה הובאה מירושלים, ומי שמנשק אותה זוכה ברהיטות לשון למשך כל ימי חייו.
2. זקן סוטה גס רוח ישמור על האבן 24 שעות ביממה ו"יסייע" בנישוק האבן.
3. את האבן יש לנשק בשכיבה על הגב עם הראש כלפי מטה, כשכל גופך חשוף לידי הזקן מהסעיף הקודם :)
   
   
   

אני - מנשק את האבן וזוכה ברהיטות לשון

יעל - לא מנשקת את האבן, ו"זוכה" במישוש מזקן שיכור

החגיגה רק מתחילה. בשמורה יש מדרגות מצ’וקמקות, שכביכול, בעקבות איזשהו סכסוך עתיק יומין עם מכשפה – נוצר בסופו של דבר מצב בו מי שמצליח לעלות ולרדת את המדרגות כשעיניו עצומות ותוך כדי כל זה חושבים על משאלה - המשאלה תתגשם בשנה הקרובה. את זה אפילו יעל הצליחה לעשות מה שהיה משעשע למדי.
היה עוד סלע גדול עם סגולות שקריות, מערה שתפרו לה אגדות ומאיזשהו שלב הפסקנו לעקוב. שלא תהיה אי הבנה, מאד נהנינו בBlarney Castle. היה מצחיק, ובנוסף השמורה שם באמת יפה - נחל קטן, צמחייה מעניינת (לפי יעל - טחב בן אלפי שנים). פגשנו גם זוג גרמנים שכבר ראינו במספר אתרים. הבחור שכנראה כמוני נישק את האבן, היה רהוט לשון וחביב, וקבענו שאם נפגש שוב - נשב יחד לשתות בירה.

הלילה ישנים בCork - העיר הכי גדולה שנהיה בה עד שנחזור לDublin. איך שנכנסנו לעיר העיניים של יעל נדלקו למראה רשתות הביגוד הגדולות. לראשונה ראינו Mcdonald's ו KFC.

חזרה לציויליזציה - Cork

לראשונה בטיול מציאת מקום לינה לא הלכה "חלק"- אבל גם לא כ"כ נורא. בגלל סוף השבוע, ובגלל שמדובר בעיר גדולה עברנו שלושה-ארבעה מקומות עד שמצאנו מקום שמתאים לנו. המקום שמצאנו(שלעולם כבר לא נדע את שמו) היה במחיר מעולה כשהcatch היחיד היה שהמקלחות משותפות בין שלושה חדרים. לא היה לנו תור, והמקלחות היו חדשות ונקיות כך שלא היתה בעיה (תמיד חשוב לבקש לראות את החדר לפני ובמקרה כזה גם את המקלחות). החדר אגב היה עצום ויפה, היה בו כיור עם מים חמים וקרים - ממש לא ברור למה בחרו שלא לעשות פה מקלחת... בעלת הבית היתה זקנה בת כ-60 ממש מגניבה. מלבד זה שהיא מנעימה את זמן האורחים בנגינה בפסנתר, היא יוצאת מחר לטפס על ההר הגבוה ביותר באירלנד, וזאת כהכנה לטיול שהיא מתכננת לטיפוס על האוורסט (base capm) !!!

המשך יבוא...

אירלנד 2007 ימים 1-2

בשעה טובה ומוצלחת החלטתי לפנות זמן ולתעד את הטיול שלנו לאירלנד. לטובת המטיילים הבאים ובעיקר כדי שלא נשכח... אחרת בשביל מה כל זה?!

26/09/24007 - היום הראשון

לפני הכל - חשוב לציין שהיום הראשון לטיול היה גם מעניין מבחינה היסטורית - זו היתה הפעם הראשונה שישנתי בבית של יעל :)

אחרי טיסת connection מלונדון נחתנו בשעה טובה ומוצלחת בדבלין.

מבלי לבזבז זמן מייד הלכנו לקבל את האוטו (ההפוך) שחיכה לנו (Nissan Almera)

נכנסנו בהתלהבות לאוטו כדי להתחיל את הטיול.

ביקשתי מיעל להכניס לתא הכפפות את "שוקולד הנסיעה" שהוכן מבעוד מועד כדי לשמור על עירנותי.

יעל נראתה לרגע מבולבלת - "אין באוטו הזה תא כפפות ?!" אני בודק - "גם אין באוטו הזה הגה!"

התחלפנו במקומות ההפוכים שלנו כדי להתחיל את הנסיעה ברגל...שמאל.. כלומר ימין - רק הפוך..

אחרי כמה טיפוסים קלים על מדרכות בחניון שדה התעופה התאפסנו ויצאנו כשפנינו מועדות דרומה.

את הלילה הראשון העברנו ב Laragh שב County Wicklow, רק בשביל להיות בנק' יציאה טובה לGlendalough - האטרקציה הראשונה שלנו בארץ הירוקה.

ישנו בB&B ליד Laragh שנקרא Glendale אותו הזמנו במחיר סביר מהארץ אחרי התכתבות בemail עם בעל המקום.

זה היה המקום היחיד פרט לדבלין שהזמנו מהארץ, והוא התגלה כהצלחה. (חמישה כוכבי נמלה על הניקיון)

יצאנו לאכול בפּוּב המקומי של Laragh (זאת לא טעות, במבטא האירי יש לבטא פּוּב בדיוק כמו דוּבּלין) :) אכלנו Guinness stew עם פירה וsoda bread המסורתי. היה מוצלח במיוחד.

שתינו Guinness ועוד בירה אירית מהרשימה של - "צריך לנסות" smithwick's רק כדי להעביר את השניה לרשימת ה"אין צורך לנסות"

זכינו גם לראות בשידור חי את הניצחון הראשון של אברם גרנט עם צ'לסי 4-0 על קבוצה מליגה ז' בגביע

Full Irhish Supper

הלכנו לישון מרוצים, לא לפני שמילאנו לראשונה בטיול את הפתקים המגניבים בהם בוחרים את ארוחת הבוקר שלך. אני כמובן בלי להתבלבל בחרתי ב Full Irish Breakfast, יעל מצידה הלכה על משהו קצת פחות "חזירי"

Full Irish Breakfast

27/09/2007 - מעמק שני האגמים עד קילקני בקילקני קמנו מוקדם, אכלנו את ארוחת הבוקר הנהדרת כשהכל כבר ארוז באוטו מחכה לנסיעה. עם קיבה מלאה במאכלים המופקים מאיבריה השונים והמשונים של החיה חזיר, נסענו נסיעה של 5-10 דק' וחנינו בכניסה לGlendalough - יש לבטא גלנדלוך, והמשמעות - עמק האגמים...

מזג האוויר האיר לנו פנים, והשמש חייכה אלינו בשמיים מבעד מעט עננים. בחניון, אירי שלבוש כריינג'ר עם מגרפה, שקשה היה לבחור האם לסווג אותו כ"חביב כמו Yogi bear, או רוצח סידרתי שאוכל את גרוגרות קורבנותיו, המליץ באדיבות ליעל להצטייד במשהו חם יותר ללבוש (נחזור אליו בהמשך - אל דאגה, לגרוגרותיינו שלום)

התייעצנו בכניסה עם אירי חביב נוסף לגבי המסלול ורכשנו מפה. בחרנו במסלול הכי אתגרי שיש למקום להציע שנקרא "The Spinc" מסלול באורך 11km שמקיף את שני האגמים.

המסלול היה מאד מוצלח מבחינת הנופים, וסביר מבחינת הקושי - תלול במספר קטעים, וקטע אחד ארוך של 600 מדרגות עץ רצופות. המסלול כולו מסודר, ובקטעים שצריך יש שביל מגניב מעץ שהונח על ידי עבדים אירים.

שביל עץ שהונח על ידי עבדים אירים

מפאת העונה ושעת הבוקר המוקדמת, לא היו כמעט עוד מטיילים, והיה אפשר הרבה יותר להרגיש את הטבע. למרות ההבטחות, רוב החיות שזכינו לראות היו מפוחלצות בבקתות שהיו מרוכזות באיזור תחילת המסלולים.

לוך

לקראת סוף המסלול יעל פתאום נזכרה לשאול - "תגיד, איפה המשקפיים שלך ?"... אחרי כמה קללות ודפדוף בתמונות המסקנה היתה שהמשקפיים הוסרו לצורך צילום תמונה בדיוק בנק' שבקצה 600 המדרגות הידועות לשמצה :) בתמונה הבאה ניתן לחזות ברגעיהם האחרונים של המשקפיים שלי

הציור השבועי לילד - היכן מונחות המשקפיים של דוד עמית?

מכיוון שאני בתור "אדם לא אחראי" - אחראי, ודאגתי להביא זוג נוסף של משקפים, ומכיוון שממש לא היה לנו כח לטפס שוב את הטיפוס התלול, השתעשעתי במחשבה של ויתור. הלכנו לשאול בביקתה בכניסה האם מישהו מצא משהו. אבל כשהלכנו למצוא אתונות - מצאנו את המלוכה:

כמו בכל סיפור טוב - זללן גרוגרות שמופיע במערכה הראשונה - סופו להתיר את הסתבכות העלילה במערכה האחרונה! (או לחילופין לזלול את גרוגרות כל הדמויות ולקנח בסצינת ניקוי השיניים עם קיסם)

הריינג'ר החביב למדי הביא את הג'יפ שלו והתחיל לטפס איתנו מסביב למסלול.

הוא הביא אותנו עד ממש לשלב שמתחילות 600 המדרגות ואפילו טיפס איתנו עד לפסגה

ריינג'ר מרחרח אחרי משקפיים

המשקפיים לעולם כבר לא ימצאו, אבל לפחות הכרנו חבר חדש. היה נחמד לשוחח עם מקומי - מוזר ככל שיהיה. והוא מצידו שמח לספר לנו על כל השקפת עולמו - כמה שהוא שונא דת ודתיים, הוא השתלח ב"מיתוס ברית המילה" - "אם נולדת עם זה, זה כנראה צריך להיות שם" הוא אפילו הפליא בידיעותיו על העם היהודי וסיפר שהוא בדיוק צפה בתוכנית שואה... החבר שלו בביקתת הכניסה המליץ לנו לנסוע כבר היום לקילקני ולישון שם לקראת היעדים הבאים שלנו למחרת. הוא גם טרח לעדכן אותנו שיוסי בניון הכניס a pitch of a goal - הראשון שלנו בליברפול!

אחרי קצת פחות משעתיים נסיעה הגענו לקילקני. בקלות מצאנו B&B במרכז העיירה(בשם Dally's) ויצאנו לתור את העיר לפני שמחשיך. ביקרנו בקתדרלה כפי שהומלץ בlonely planet - ובטירה הסתפקנו במבט מבחוץ - עוד יהיו לנו המון טירות... האטרקציה האמיתית בקילקני היא העיירה עצמה, מבנים עתיקים מתערבבים עם בניה חדשה, ואווירה כללית נחמדה - לא משהו לספר עליו לדורות הבאים.

קילקני

סגרנו את היום כמובן תוך שתיית "קילקני בקילקני" - את המבשלה, מסתבר, העבירו מזמן לדבלין - אבל בכל זאת - לזכר ימים עברו.

המשך יבוא...