שוויץ 2009 – יום 7

07/10/2009 - עמק Lauterbrunnen

הבוקר סוף סוף התעוררנו לבוקר שמשי, והתחזית מנבאת יום נטול עננים. היום נטייל בעמק Lauterbrunnen עליו השקפנו לפני יומיים מKleine Scheidegg.

בוקר חדש בGrindelwald

סוף סוף חזרנו לרכב המגניב שלנו אחרי שהנחנו לו ליומיים, ויצאנו לדרך.
על הדרך ביקרנו במפלי Trummelbach – מפלים שמקור המים שלהם הוא קרחונים. המפלים נופלים בתוך ההר, ולמרות שבעונת הסתיו הזרימה שלהם מינימלית הם היו נחמדים למדי.

 

מפלי טרומלבך

ב”שמורה” 10 מפלים שניתן לטייל בינהם בשבילים מסודרים שהשוויצרים הפליאו לחצוב בסלע.
בנוסף חצבו כאן מעלית גראנדיוזית שלוקחת אותך למפל הגבוה ביותר – הפקה מיותרת לחלוטין לכל מי שמצוייד בזוג רגליים.
נהגנו בחכמה כשהתחלנו מהמפלים מוקדם, מפני שזהו יעד שמושך אליו קבוצות מאורגנות. רגע לפני שעזבנו, ראינו בחניון שלושה אוטובוסים פורקים אנשים בכל מיני צבעים.

מהמפלים המשכנו בנסיעה קצרה לStechelberg על מנת לחנות את הרכב.
מStechelberg לקחנו את הרכבל לMürren – עיירה מקסימה בת כ 450 תושבים אליה אפשר להגיע אך ורק באמצעות רכבל.

מMürren יצאנו למסלול מעגלי שנקרא The north face trail. זהו לא מסלול שכל המטיילים בו חייבים ללכת עם ציוד של חברת הטיולים the north face, אלא מסלול שממנו ניתן לחזות בnorth faces של ההרים Eiger Mönch וה-Jungfrau.
האטרקטיביות ב”פנים צפוניות” של הרים, טמונה בעובדה שמצפון אף פעם לא זורחת השמש, ולכן השלג לא נמס בכיוון הזה בכל עונות השנה.
באשר לחברת הטיולים, היא מתהדרת בשם זה, משום שמחירי המוצרים שלה, בדומה לאותן פסגות ההרים, תמיד יפנו צפונה יחסית למחירי המתחרים :)

 

North Face Trail - Mürren

השביל היה יפה, ומזג האויר מעולה.
בנוסף להרים שמסביב, השביל היה מגוון למדי – אזורים מיוערים, ובעיקר שטחים ירוקים פתוחים.
לאורך המסלול כולו הסתובבו פרות. חלקן מזן שאוהב ליטופים, וחלקן מזן שממש לא :)

 

מווווווווורן פרה ב-Mürren

בדרך פגשנו גם הרבה מאד פרפרים, שהתעופפו להם ביהירות סביב הפרחים הצבעוניים שלהם.

 

Mürren North Face Trail

לקחנו את המסלול ממש בeasy, ועשינו המון עצירות קטנות לישיבה בשמש. לקחנו איתנו את הLonely planet, כך שיכולנו לשבת בכיף ולתכנן את המשך הטיול, והחיים בכלל :)

שני סטודנטים יושבים על הדשא

סיימנו את המסלול ב-Mürren אחרי לא מעט ליטופי פרות. ב-Mürren ישבנו לשתות בירה, ומשם המשכנו במסלול רגלי לGimmelwald, שזה מקום שמגיעים אליו אנשים שהקלידו לא נכון Grindelwald, וגם יש בו רכבל שמחזיר אנשים אל האוטו שלהם בStechelberg.

 

פרות מזן שכן אוהב ליטופים

נסענו חזרה לGrindelwald לישון את הלילה האחרון שלנו ב”מיין קאמפף”. מחר יוצאים לדרך חדשה, כאשר לראשונה בטיול הזה, אנחנו לא יודעים איפה נישן.

המשך יבוא…

שוויץ 2009 – יום 5

05/10/2009 - Kleine Scheidegg

בוקר טוב.
היום מטפסים אל ה Kleine Scheidegg, מעבר הרים בין הEiger ל-Lauberhorn במסלול שיוצא מתוך העיירה Grindelwald.

את הבוקר פתחנו ב”ארוחת בוקר אצל השטן”.
בנוסף להערה שקיבלנו על כך שאריקה לא רגילה להגיש ארוחת בוקר כל כך מוקדם(הקדמה של רבע שעה), מיד הבחנו שביצענו עבירה על “החוקים”:
מפני שלא ידענו שארוחת הבוקר מוגשת בסלון של השטן בכבודה ובעצמה, התייצבנו לארוחה עם נעלי הטיולים – הפרה בוטה של חוקי המקום.
מלבדינו, היו במקום רק אירופאים שהגיעו עם גרבים :)
בכל פעם שהשטן התקרבה, דחפנו את הרגליים מתחת לשולחן בתקוות שוא שהיא לא תשים לב.

מבלי שתכננו, יצא שהיום הוא יום מיוחד בGrindelwald. פעם בשנה, בכל יום שני הראשון של אוקטובר יש יום שוק.
בגלל בלגן השוק המליצו לנו לא להתקרב עם האוטו לתחילת המסלול.
בנוסף, כמות האוטובוסים דלילה יחסית מחוץ לעונה, כך שהחלטנו ללכת ברגל לתחילת המסלול.

התחלנו בירידה מהצימר שלנו שבTerrassenweg עד ל Grindelwald grund.
ניצלנו את ההליכה כדי להכיר קצת את Grindelwald – הבית שלנו לימים הקרובים, וכדי לדגום את השוק, בו נבקר יותר לעומק בדרך חזרה.

 Grindelwald - עיירה מתוך גלויה

אחרי כ40 דקות של ירידה ושוטטות בעיירה, הגענו לנק’ ההתחלה - Grindelwald Grund.
המסלול אל ה Kleine Scheidegg עובר דרך חלקה מיושבת, ולא כ”כ מתויירת של Grindelwald. יכולנו לראות איכרים אמיתיים, שלא מתפרנסים מB&B, עורמים את החציר בעזרת כל מיני מכונות משונות, ומעבירים את החיים בקצב קצת אחר.
אפילו הפרות נראו נינוחות, אולי מלבד הפעמונים העצומים והכבדים שתלויים להן על הצוואר. 

  הצצה לחיים של פרות מפונקות וטעימות – Kleine Scheidegg

הטיפוס היה קשה, והנופים יפים. יכולנו לראות את הWetterhorn, Eiger, Mönch, Jungfrau, ההרים המפורסמים של איזור הBernese Oberland.
אין צורך לקחת מים לטיול, מפני שלכל אורך הדרך יש עמדות עם מים שזורמים בשפע.

עמדה למילוי מים - Kleine Scheidegg

מה שיפה אך גם מכוער בשוייץ, זה שאת אותו המסלול בדיוק, אפשר לעשות גם ברכבת. אמנם אנחנו היינו היחידים שהלכו את המסלול ברגל באותו היום, אבל בכל חצי שעה, כמו שעון שוויצרי, עברה רכבת עמוסה ביפנים שראו בנו אטרקציה ראויה לצילום.

בין הרים ובין סלעים טסים להם יפנים

הטיפוס נמשך, ואיתו גם נגלים עוד הרים.
התחלנו להרגיש בכושר טוב, כאשר לראשונה בטיול הקדמנו את הזמנים הרשומים בשלטים הצהובים. בטיפוס של היום היה הפרש גובה מטורף של כ1100 מטר. נוסיף לזה את הירידה הארוכה מהצימר שלנו, מצטבר לנו קילומטרז’ יפה.
המסלול כולו עליה אחת רצופה, והיווה אתגר ספורטיבי מעולה.
בעונת הקיץ, המדרונות מכוסים בפרחים. עכשיו נשארו מהם רק נציגים בודדים, ואת הצבע הירוק החליפו צבעי הצהוב והאדום הסתוויים.

נמלה בכושר טיפוס - בים באויר וביבשה!

אחרי 3:30 שעות לא קלות, הגענו אל ה Kleine Scheidegg.
משם ניתן היה להשקיף אל את הצד השני לכיוון עמק Lauterbrunnen. לפתע נגלה לעינינו קרקס תיירות קטן, כשיחסית הרבה אנשים יושבים לזלול ולרכוש מזכרות בכל מיני חנויות ודוכנים. אנחנו הסתפקנו בארוחת הגבינות המסורתית שלנו וכוס בירה צוננת.

עוד יעד נכבש - Klein Scheidegg

את ההתלבטות האם להמשיך לכיוון Wengen פתר לנו בקלות הגשם שהחל מיד כשסיימנו לאכול. עלינו על הרכבת וחזרנו במהרה לכיוון Grindelwald.

השוק בGrindelwald היה בדיוק הפינוק שהיינו צריכים אחרי העליה המפרכת. התפנקנו במאכלים מקומיים: גוש בשר חם וטעים, גבינות למיניהן. כאשר הכי טעימה היתה ההRaclette - סוג של גבינה חצי-קשה, שמתיכים אותה על חתיכת לחם, או תפוחי אדמה. לא מתוחכם מידי, אבל עושה את העבודה נאמנה.

שוק על צלע ההר - Grindelwald

השוק במקור נועד להיות שוק חקלאי, בו מוכרים מכונות חקלאיות לאיכרים מכל האזור. עם הזמן, כמו הרבה דברים כאן, הכל נהפך ממוסחר, והשוק התאים את עצמו להרגלי הקניה של התיירים.
חלקו המזרחי של השוק, שמר על אופיו המקורי, כך שיכולנו להסתובב בין מכונות שיכולות לקצוץ אותנו לחתיכות בכל מיני גדלים – תלוי כמה מוכנים לשלם.

מכונה להכנת קציצות מכל דבר שעדיין לא במרקם של קציצות

את היום סיימנו בזלילת הפונדו הראשון שלנו בשוויץ, במסעדה Memory.
המסעדה היתה נחמדה, למרות שהפונדו היה בינוני לטעמנו.
הפונדו מוגש עם חתיכות לחם ותפוחי אדמה קטנים לטבילה.
בטעות הזמנו מנה זוגית של פונדו, שהיתה יקרה וגדולה שלא כצורך…

בצימר שלנו “מיין קאמפף”, יש מטבח מאובזר עם מקרר וכלים, כך שיכולנו לקנות קצת מצרכים. עם הקניות מהסופר, וכמות של גבינות בתוך הבטן, עשינו טרק קטן של כרבע שעה עליה תלולה בחזרה אל הצימר בTerrassenweg.
עייפים אך מרוצים מהיום הראשון שלנו באיזור Grindelwald, הלכנו לישון, כשמהחלון מציצים אלינו ההרים העצומים של האיזור, מתגרים בנו לקראת הטיול של מחר.