מהפארק הלאומי ברייס קניון הקומפקטי נסענו אל אחיו הגדול Zion National Park. הפארק הוא אחד הפארקים המתויירים ביותר הארה״ב ומציע שלל מסלולי הליכה מגוונים. עונת הקיץ החמה באיזור היא גם עונת ״המונסון הצפון אמריקאי״, מה שאומר שחובה לבדוק את התחזית לפני שיוצאים למסלולים. בדרך כלל בבקרים חם ובהיר, אך אחר הצהריים לא נדיר לפגוש כאן סופות רעמים וגשמים.
אמנם מטיול הקודם שלנו בפארק לפני עשור, זכרנו את הפארק כפחות מרשים, אך הפעם שינינו את דעתינו מן הקצה אל הקצה - כבר בנסיעה הקצרה בתוך הפארק זכינו בנופים יפיפיים של מדבר הררי. בטיול הקודם חלק גדול מהמסלולים היו סגורים, וגם כנראה הגענו קצת ״שבעי טיולים״ אחרי כמה חודשים בניו זילנד - בכל מקרה - ממליץ לא לפספס את הפארק המדהים הזה. כדי להכנס לפארק עם קראוון, יש לרכוש אישור מעבר במנהרה של Zion-Mount Carmel Highway . המנהרה הותיקה נחפרה לפני 100 שנה כדי לחבר בין הפארקים ונחשבה פלא הנדסי בתקופתה. בעוד אירופה התאוששה ממלחמת החפירות, בארה״ב הוקם ה NPS וביצע עבודות חפירה של מנהרות ופיתוח פארקים לאומיים לרווחת התושבים האמריקנים. האישור נדרש לקראוונים בלבד מכיוון שהמנהרה קטנה מידי - ובכדי לאפשר מעבר קראוון, יש לעכב את שאר התנועה.
חשוב לזכור שהפארק מאד פופולארי - מה שאומר שאם רוצים לטייל בשפיות בקיץ, מומלץ כרגיל להתחיל מוקדם בבוקר. בשל העומסים, המסלול הפופולארי Angels landing דורש אישור שעתי (permit) אותו אפשר לרכוש מראש דרך ה NPS. כדי להמנע מהחום, ומהמוני המטיילים הזמנו אישור להתחלת מסלול לפני 8 בבוקר. לפחות בעונת הקיץ, וספציפית למסלול הזה, מאד ממליץ להקדים - בטח אם מתכוונים לטפס עד החלק האחרון (עם השרשראות).
בZion לנו בתוך השמורה, בחניון Watchman Campground שממוקם בצמוד לVisitor Center ולתחנה של הShuttle. הילדים בילו המון זמן בבניית ״עיר נמלים״ סביב הקראוון עד שהתחיל גשם חזק ששטף את הנמלים והצילן מאדריכלי הערים הנלהבים.
בביקורנו בVisitor Center, הריינג׳ר הסתכל על הפיטים ואמר שהמסלול של הAngels landing לא מתאים לילדים בגילם. גם כשהסברנו לו שהפיטים לא מתכננים לטפס את החלק האחרון עם השרשראות ושהם מטיילים מנוסים, הוא לא התרצה והפטיר שהמסלול מסוכן וקשה ושהאחריות לבטחונם היא רק עלינו. הילדים שלנו די ממושמעים ומטיילים מנוסים יחסית לילדים בני 5 - למרות ההפחדה המיותרת של הריינג׳ר, לא שינינו את התוכניות. בבוקר, עלינו על הshuttle של השמורה כבר ב06:45 (אין שום אפשרות להגיע ברכב לתחילת המסלול). חלפנו על עוד שלטי הפחדה שמדווחים כמה אנשים מתו בנפילה מהמסלול והתחלנו בטיפוס!
הטיפוס עד לנקודת ה Scout Lookout מאמץ, אך מצויידים בכושר הטיולים שצברנו ובגאוות יחידה - עלינו כולנו מהר מאד. לקראת סוף הטיפוס מתחילים פיתולים חדים בצורת שביל נחש שאמנם תלולים, אך מאפשרים לראות את הקצה ולתת יעד שאפשר לראות בעיניים.
מנקודת התצפית Scout Lookout מתחיל מקטע מסלול קצר עם שרשראות לנקודת הAngels landing עצמה. עלמה שרלוט ואני הידועים בכינויינו ״השובבים״ נפרדנו משאר המשלחת והתחלנו לטפס. ההגעה המוקדמת משתלמת, מכיוון שכשהמקטע הזה עמוס - זה כבר ממש מסוכן. האמת היא שהמקטע הזה באמת מפחיד - במיוחד ל״פחדני גבהים כמותינו״, ואפשר להבין איך נופלים אל מותם מטיילים. דידנו בזהירות עד לנקודת התצפית האמצעית ואז הסתובבנו וחזרנו. לצערם של הריינג׳רים - היום לא יתעדכן השלט עם מספר ההרוגים.
מלבד האתגר שבטיפוס, הנופים הנשקפים מהתצפית ולאורך כל הדרך מרהיבים. נחנו כמה דקות בנקודת התצפית וניסינו לשחזר תמונה עם סנאי שצילמנו בזאיון לפני עשור, אך הסנאי לא שיתף פעולה.
נפרדנו מהפארקים המדהימים של יוטה ויצאנו להפוגה קלה מטיולי הטבע. המשך יבוא...
