‏הצגת רשומות עם תוויות הרי הסימיאן. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות הרי הסימיאן. הצג את כל הרשומות

יום חמישי, 29 בספטמבר 2011

טרט טרט טרט פררררר

29/09/2010 – צ’נק - אמביקו

חמורים אתיופים מכירים שתי מילים בלבד – "פררררררר" ו-"טרט". הראשונה אומרת "עצור מייד במקום!" והשניה "רוץ הכי מהר שאתה יכול!". אם היתה מתווספר ולו רק מילה אחת בדמות "פשוט לך בקצב נורמלי" היינו ישנים הלילה הרבה יותר טוב... המחנה שלנו, כך מסתבר, הוקם סמוך לדרך המובילה לכפר שקיבל בתרומה מטחנת קמח. איך זה קשור לחמורים? המטחנה מושכת אליה אתיופים מכל האזור שמגיעים עם כמות של שקים מלאים בגרגרים וחוזרים עם שקים מלאים באבקות. רגע, אז איך זה קשור לשינה בלילה? אה.. פשוט מאד – הכפרים “באיזור” שמהם מגיעים האתיופים עם הגרגרים הם לא באמת כל כך “באזור” וכדי להגיע מהם עם שיירת חמורים נושאי גרגרים צריך לעיתים לצעוד מספר ימים... כדי לא לקפוא בלילה הם פשוט ממשיכים ללכת ולפטפט עם חמוריהם “טרט! טרט! טרט! פרררררר… טרט! טרט! טרט! פרררררר”

 

The cutest animal ever!
חמוריקו במצב פררררר

 

היום שוב יצא לנו לראות חיה נדירה. הפעם היתה זאת walia ibex - סוג של יעל בסכנת הכחדה (נשארו רק כ500 פרטים) "הסיבה להכחדתן של היעלים טמונה בבשרן הרך"- סיפר המדריך המקומי בהתמוגגות ומחה ריר שניגר על סנטרו

Walia ibex
יעל רכה ונדירה

 

אך "חויית חיות" מעניינת אפילו יותר מלראות חיה טעימה שאסור לטעום – קיבלנו מידידינו הג'ילדות. יצא לנו לראות מחזה מדהים של נסיון למהפך שלטון בכח בחבורת ג’ילדות. אחד הפרטים בחבורה קרא תיגר על המנהיג – אך הושפל ונסוג. כל זה התרחש על פתח תהום עמוקה כשג’ילדות קופצות\ נדחפות כלפי מטה בכמויות. מה שנראה בהתחלה כמו התאבדות המונית התגלה כמעשה שגרתי של הג’ילדות – הן יכולות לקפוץ כלפי מטה מצוקים ופשוט להתפס בקלילות על הסלע בכל רגע. הרעש שהשמיעו הג’ילדות במהלך נסיון ההפיכה היה עצום. צרחות נהמות וחשיפות שיניים תוקפניות.

Jump monkey!
מהפכת הקופים המעופפים

הומו ספיאנס – בסכנת הכחדת כל שאר החיות

 

המשכנו לכיוון “הכפר הגדול” כשהדרך היתה יפיפיה. הצמחיה התחלפה שוב ואיתה צבע הנוף.

Red hot pokers

 

בדרך לכפר עברנו בנהר קטן בו התאספו הרבה אנשים שהגיעו כדי להתרחץ, לשתות או סתם כדי לחטוף מחלות… את הנהר עברנו על גבי הפרדות\חמורים החרוצים שלנו שהיו כלי מאד שימושי בטיול כולו. חוץ מלהעביר אותנו ולסחוב את כל הציוד היה גם את השעשוע הקלאסי בו מחכים לשעת הכושר כשנער החמורים לא ערני ולוחשים ליד אוזן חמורית “טרט!"

מנוחה ליגע

 

הצלפה ליגע

 

כשהגענו לכפר המלווים המקומיים שלנו התיישבו לזלול אינג’ירה – 3 ימים בלי קלקול זה לא משהו שהקיבה שלהם יכולה לספוג :) אנחנו בינתיים השתעשנו עם הילדים המקומיים ושתינו קולה אתיופית צוננת.

עם ילדי הכפר

 

מכינות א. ערב – מתכון מתוך: “ילדים אתיופים מבשלים בלי מים וסבון”

משם המשכנו והגענו למאהל אותו כבר הספיקו להכין הסבלים. הלכנו לישון מוקדם – הלילה יוצרים לטפס על ה Ras Dashen

יום שני, 27 בספטמבר 2010

בעקבות החרבדים

 

27/09/2010  סאנקבר – גיצ’

בוקר חדש ושמשי הגיע נושא עימו ריח מפנק של כפות רגליים עצומות. זהו יום ההליכה המלא הראשון שלנו – יצאנו מוקדם מוכנים להרפתקאות

 

בוקר שמשי על הרי אתיופיה

 

היום החליף את נער החמורים שלנו אתיופי מבוגר שלא ממש הצלחתי להתחבב עליו. התגובה היחידה שהצלחתי לחלץ ממנו היא פרצוף “לא מרוצה” בכל פעם שליטפתי את החמור שלו…

 

אין חמור כבעל ניסיון

 

המסלול עבר בשטחים חקלאיים אתיופיים המעובדים בעזרת ציוד חקלאי פרימיטיבי. ההרגשה היתה כאילו חזרנו אלף שנים אחורה בזמן.

 

Living modern life
שר המדע האתיופי בודק אבטיפוס חדשני למחרשה

 

עברנו במפל גבוה בשם ג’ימבר. הנופים בטרק בהחלט פראיים ובתוליים כפי שציפינו. בכל היום הזה לא ראינו נפש חיה. כלומר – חוץ מנפשות של חיות בר למיניהן.

 

Jimbar waterfall
מפל “ג’ימבר”

 

הרי הסימיאן

 

לקראת ערב הגענו לכפר בשם גיצ’. בגיצ’ פגשנו את האנשים הלבנים היחידים שנראה בכל הטיול הזה – ה”חֶרְבַדִים”. ה”חרבדים” הם בעצם סוג של “גרמנים” שפיתחו מודעות ולכן הם “מבינים” כשאומרים בעברית “גרמנים” – ולכן יש לכנותם “חרבדים”.  החרבדים דיברו בינהם חרבדית שוטפת וניחנו בחוש הומור די מחורבד - למעשה מלבד חבדיותם אין לי ממש סיבה לספר עליהם…

 

Geech
קלאב-מד גיצ’

 

Catch the chicken
מקומיים בגיצ’ וארוחת ערב ארוזה בנוצות

 

המלווים שלנו קנו מהמקומיים ביצים וכמה תרנגולות והכינו לנו ארוחת ערב מלכותית. החברה המקומית איתה טיילנו הייתה מדהימה - הציוד היה מצויין והטבח הכין אוכל מעולה שהיה טרי יותר ממה שכנראה אי פעם נאכל. בכל ערב נקנו חיות שחיש מהר הפכו לארוחת ערב טעימה. האוהלים שהקימו עבורנו היו גדולים ומצויידים בפנסים – והמזרנים עבים ונוחים.

 

Good Night Geech
לילה בגיצ’

 

המשך יבוא…

יום ראשון, 26 בספטמבר 2010

הרי הסימיאן – הנה אנחנו באים

26/09/2010  דברק – סאנקבר

היום סוף סוף ניגש למטרה לשמה התכנסנו באתיופיה – טרק בהרי הסימיאן. את חצי היום הראשון העברנו בנסיעה – לא לפני שהחזרנו את חובנו לעם וביקרנו בבית הקברות היהודי שבגונדר.

Jewish Cemetery
בית הקברות היהודי בפאתי גונדר


ככל שהתקרבנו לאזור הרי הסימיאן פני השטח נהיו יותר הרריים בעוד פניהם של האתיופים יותר שדופים.

 


View on the way to Debark
הדרך לדברק

 

היעד הבא היה דברק – הדבר הכי קרוב לעיר שהכי קרוב לנקודת היציאה לטרק או במילים אחרות – חורבה שאינה ראויה למגורי אדם :)

 

מרכז דברק – מנהטן של החיידקים

 

תופעה שנתקלנו בה כאן לראשונה היא שמישהו תרם לאתיופיה כמות של שולחנות foosball, וכמעט בכל חור אפשר לראות ילדים אתיופים מתגודדים סביב שולחנות כאלה ומנסים להבין איך הם בדיוק אמורים לאכול את זה…

 

ה”ספורטק” של דברק

 

מדברק הגענו מהר לנק’ היציאה לטרק והתחלנו את ההליכה לכיוון המחנה הראשון שלנו בכפר המוסלמי סאנקבר. את מעט שעות ההליכה שהיו לנו להיום הלכנו בערפל כבד. מידי פעם צצו מבין העננים חבורה של ילדים שניסו למכור לנו מזכרות ריחניות.

 

קולקציית 2011 כבר כאן –בסימן סחבות פרחוניות


כבר ביום הראשון של הטרק יצא לנו לפגוש את אחת מהחיות האנדמיות (שאפשר למצוא רק באתיופיה ורק בהרי הסימיאן) - הג’ילדות. ג’ילדה היא סוג של בבון שנמצא בסכנת הכחדה. קל היה להבחין שכשאנחנו התקרבנו לג’ילדות הן התעלמו מאיתנו לחלוטין – אבל כשהמלוים האתיופים התקרבו, הן נסו על נפשן תוך השמעת צווחות איומות. קשה יותר היה להבחין בריר שהופרש בצורה מוגברת בפיו של “נער החמורים” שלנו למראה הג’ילדות. (על דאגה, “נער החמורים” עוד לא אמר את מילתו האחרונה בבלוג…)

 

קופיף ג’ילדה מבסוט מהחיים


הג’ילדה מעבירה את רוב זמנה  בפליית פרעושים מג’ילדות אחרות ואכילתם. לא משהו שמצדיק את המשכיות גזע הג’ילדה – אבל בכל זאת חיה חמודה. כשהן לא זוללות פרעושים אפשר לראות אותן משתוללות וצווחות אחת על השניה בהתלהבות.

 

זה לא מה שזה נראה…

 

Get outa here
באמאש’ך חלאס עם הפרעושים

 

מידי פעם כשהערפל קצת התפוגג יכולנו לראות את הנופים שמצפים לנו בימים הבאים. הרי הסמיאן הספיקו כבר לגבות קורבן אחד - נפרדנו משוקי היום – שפיצלח לעצמו את הרגל.

 

ערפל בהרי הסימיאן

 

תם יום ההליכה הראשון והקצר יחסית. מתן ואני ישנו לראשונה זה לצד זה והתנסינו בטקס “מקלחת המגבונים” – טקס שישנה את מערכת היחסים בינינו ואת תמימות הנעורים שלנו לעולמים :)

 

Finally, First night in nature
מתן בעידן  ה”פוסט-מקלחת-מגבונים”

סיציליה חלק ד׳ - סירקוזה

את הטיול בסיציליה קינחנו בעיר הנמל סירקוזה. העיר העתיקה הזאת מושכת אליה המוני תיירים בעיקר בזכות ההיסטוריה העשירה שלה. התמקמנו בדירה ששכרנו ...