על מעללינו באיזור ג׳קסון

 

למחרת בבוקר קמנו מוקדם כדי להגיע למסלול הבא שלנו לפני המוני המטיילים. ההתארגנות שלנו ליציאה מהקראוון השתפרה, אך יש הטוענים כי הדרך רחוקה מהאופטימום הנמלתי הנדרש. הפעם טיילנו באיזור Jenny lake  (עדיין בשמורת גראנד טיטון). בחרנו מסלול המטפס ל Inspiration point דרך הHidden falls. (תאור מסלול כאן) מכיוון שרצינו להספיק עוד כמה דברים בחצי היום השני, קיצרנו קצת את המסלול באמצעות שייט על האגם.

שטים על Jenny lake

 המדריך בסירה, כמו גם כל ריינג׳ר שפוגשים, תדרך אותנו בכללי התנהגות במפגשים עם עם חיות הבר בכלל ועם דובים בפרט. מחמם את הלב לחוות את תרבות הגנת הטבע בפארקים הלאומיים האמריקאים. אחרי שאנו, בני האדם, הכחדנו כמעט את כל היונקים היבשתיים הגדולים – יפה לראות את המאמצים שנוקטים בשמורות הטבע כדי לשמור על החיות לצד הנגשת הטבע לכל סוגי המטיילים. לגבי דרכי ההתמודדות עם דובים, בגדול הסיכום הוא שאם אתה נפגש עם דב, הוא מחליט לתקוף אותך, ואין ברשותך ספריי דובים - ההמלצה הרשמית היא ״לתקוף את הדב בחזרה״?! אלא אם אגלה שדובי גריזלי רגישים לדגדוגים, אני פשוט אתן לו לסיים עם זה כמה שיותר מהר ושיהיה בתאבון.

המסלול יפה ובכלל לא קשה על אף תאורי המסלול בחלק מהאתרים. יש קטע קצר בסוף הטיפוס שהוא קצת מסוכן, אבל ממש ״בקטנה״. המפלים נקראים ״חבויים״ מפני שהם נופלים ממש באמצע אזור מיוער שמסתיר אותם. במהלך הטיפוס הקצר, ניתן לשמוע את הזרימה, אך רק לקראת המפלים הם נגלים במלוא הדרם.

 ״אחת שתיים שלוש מפלים״ - מצאנו את ״המפלים המתחבאים״

הטיפוס לInspiration point

טיפוס על צלע ההר בדרך לInspiration point

בנקודת התצפית המרהיבה Inspiration point - נפרש לפנינו האגם ונוף השמורה כולה. את תשומת הלב אמנם, חטפו מהנוף חבורה של סנאים חמדנים שהתרוצצו סביבנו וניסו ״לגרד״ מאיתנו קצת נשנושים. 

הילדים, עבורם זהו המפגש הראשון בחייהם מקרוב עם סנאים, מאד התרגשו. בעוד המטיילים המקומיים גירשו את הסנאים כמו חתולי רחוב, הילדים עסקו בניסו וטעיה כדי להבין האם מדובר בחברים חמודים, או בסתם עכברים עם יחסי ציבור... המסלול היה ריק יחסית הודות לשעת היציעה המוקדמת בה התחלנו. בחזור, בדרך להפלגה לנקודת היציאה, ראינו שלט שאומר - ״אם התור לסירה מתחיל כאן - צפה כ45 דק׳ המתנה״. אנחנו כמובן עלינו לסירה חזור ללא המתנה כלל הישר להמשך תוכנית היום. מאד ממליץ להתחיל את כל הטיולים הפופולריים כמה שיותר מוקדם, ובאופן כללי, אם יש לכם גישה לנמלה עמלנית כלשהי שתכין עבור כל אטרקציה היסטוגרמת התפלגות עומס לפי יום ושעה - אשריכם.

למשל - התפלגות העומס לסירה בJenny Lake:

עכבר עם יחסי ציבור

״הבנים״ ב Inspiration point

עכבר נוגס אצבעות במסווה רך ופרוותי

 

בכל מרכזי המבקרים (בדרך כלל בכניסה לשמורות, או באתרים היותר פופולריים) יש עמדת ״ריינג׳ר צעיר״. מלבד תוכנית החתמת ״דרכוני ריינג׳ר צעיר״, יש הסברים וכל מיני הדגמות המתאימות במיוחד לילדים. היום עברנו בעמדה שהציגה עובדות על מיני הדובים בפארק ודוגמאות לפרוות דובים כדי להמחיש את גודלם ולאפשר מבט מקרוב. בלי קשר לתוכנית הריינג׳ר הצעיר, בהרבה מהמקרים מומלץ לקרוא את עיתון השמורה והשלטים שמכילים המון אינפורמציה שמעשירה את חווית הטיול.

פרוות דב גריזלי - בעמדת ה״ג׳וניור ריינג׳ר״

עזבנו את השמורה וחזרנו לג׳קסון לאתר הסקי Snow king mountain שמציע בקיץ המון פעילויות ילדים וספציפית מתקני מגלשות הרים. הילדים שמעולם לא רכבו אפילו על רכבת הרים, התלהבו מאד ממתקן הCowboy coaster. אני דווקא ממליץ על המתקן הפחות חדשני עם קרוניות הגלגלים מכיוון שהוא מאפשר לנהג הרבה יותר שליטה ואפשרות לעשות ״חוכמות״... הילדים פחדו, אבל לא כמו שציפיתי. מאד עזר שזייפתי צרחות איימים בסיבובים כדי שפיט יתקרב לקצה קיבולת האימה שהוא מסוגל להכיל :)

היום לנו בVirginian RV Park בתוך Jackson hole שהיה פחות מוצלח ממקום הלינה הקודם, למרות וכנראה בגלל שהיה במרכז ג׳קסון. הילדים ניצלו את הבריכה והג׳קוזי במקום, לא לפני שהשלימו את המטלות שלהם. כדי לשמור על משהו מהשכל המתרופף שלהם, כל ילד לקח איתו מחברת חשבון ומקבל מידי כמה ימים תרגילים לפי רמתו...

 שעור חשבון היתולי

נותנים לנמלה קצת שקט

 

בערב ניצלנו את העובדה שאנחנו עדיין נמצאים בעיר, לפני כניסה לשמורות ולקחנו את הילדים ל״מסע טעימות״ במסעדת BBQ אמריקאית טיפוסית. הזמנו לילדים לחלוקה 3 מנות דגל אמריקאיות של צלעות, Pulled pork וBBQ Chicken. הילדים התלהבו וליכלכו את כל הפרצופים והידיים ברטבים המתקתקים. טעמנו גם IPA מקומית שהיתה מצויינת. האמריקאים הדביקו את הפער בשנים האחרונות בכל נושא מבשלות הבוטיק. מה שהתחיל בקולורדו, התפשט והגיע לכל מקום. גם מבשלות ממוסחרות גדולות, לצד מבשלות מקומיות מעולות.

״כמו באמריקה״

לפני שעזבנו את ג׳קסון, התנסינו באחת ה״אטרקציות״ המבוקשות באזור -   שייט ראפטינג בנהר הSnake River. אחרי חיפושים, מצאתי חברה שמאפשר ליצורים במשקל הפיטים להשתתף בראפטינג שמוגדר בחלקו white water rafting. יש הרבה חברות שלוקחים ילדים בני 5 לראפטינג רגוע, אבל אצל Dave Hansen מאפשרים למספר קטן של ילדים להצטרף לרפטינג שבחלקו סוער יותר ובחלקו שליו. בסירה של 16 איש, רק 10 איש נדרשים לחתור בעוד 6 ילדים/עצלנים יכולים להכנס באמצע בין החותרים. בניגוד ליוטה, הטמפרטורות בג׳קסון גם בשיא הקיץ עדיין קרירות בקצוות היום, כך שעדיף לקחת שייט ב10 ולא את הראשון על הבוקר.  

 

התפלגות טמפרטורה יומית באיזור ג׳קסון בחודשי הקיץ

בדרך לראפטינג הראשון בחיים - והשמחה גדולה

כמו לונה-פארק הילדים מעולם לא עשו ראפטינג - במהלך השנתיים האחרונות הזמנתי פעמיים בנהר הירדן ונאלצתי לבטל בשל סגר קורונה ארור. הילדים היו מאד נרגשים לקראת השייט. המדריך היה נחמד מאד וזרם עם שטויות. אחרי כמה איזורים סוערים בהם הילדים נרטבו וצרחו מהתרגשות, התחילו לקבל קצת אומץ. עלמה הסכימה לשבת איתי על חרטום הסירה (Bull riding) ולהישטף בכל אזור סוער. בדרך, על נהר ה snake, הצלחנו לראות Osprey (בעברית ״שלך״), צבי כלשהו יורד לנהר לשתות מים ועוד עייט קרח שהמתין שה Osprey יאתר דג כדי לחטוף לו אותו. באזור של הזרימה החלשה המדריך הציע לקבוצה לטבול במים, ולהפתעתי כל הילדים זרמו כשבראש אלכס עם המשפט הקבוע שלה - ״מה אכפת? זה כיף!״ הילדים נסחפו בזרם לכל כיוון ואנשים בקבוצה עזרו למשות אותם מהמים לפני שחזרנו לאיזור הסוער.

מלאי חוויות ורטובים, עזבנו את ג׳קסון כשפנינו לעבר היעד הגדול הבא - הפארק הלאומי ילוסטון! בדרך הצטיידנו מחדש ב whole foods – סופר המציע בעיקר מוצרים בריאים ומיוחדים. הסופר מאד  השתפר ב 10 שנים מאז ביקרנו בו בטיול הקודם. מבחר משוגע של מוצרים בריאים וברמה גבוהה, מאד מומלץ לאוהבי הבישול.

רטובים אך מרוצים - חולקים חוויות בדרך חזרה מהראפטינג

נתראה בקרוב

 

השמורה הלאומית של ״הציצ הגדול״

הלילה הראשון בקראוון עבר בנעימים, השעון הביולוגי של הילדים סונכרן לחלוטין ל"Mountain Daylight Time". הפרשי הטמפרטורה בין זמן הערב ללילה קיצוניים יחסית בתוך המכונית, כך שצריך לכסות את הילדים בעוד שכבה אחרי שהם נרדמים. בבוקר התאמנו לראשונה בטקס  ״מעבר ממצב לילה למצב יום״ בביתנו החדש, הכולל טקסי סדר מדוקדקים בניצוחה של הנמלה. אכלנו ארוחת בוקר זריזה, שטפנו וניגבנו את הכלים (בקראוון הכל חייב להיות מהודק בארונות לפני הנסיעה) ויצאנו לכיוון Jackson והפארק הלאומי Grand Teton. 

מתעורר לחיוך מאוזן לאוזן

מוכנים לנסיעה

בוקר טוב

מפעל שטיפת וייבוש כלים נייד

 נסענו מBear Lake הישר אל נקודת היציאה למסלול בתוך הפארק. כבר בנסיעה נשקפו בפנינו רכס ההרים טיטון אשר להפתעתנו פסגותיו עדיין כוסו במעט שלג שטרם נמס. השמורה ״גראנד טיטון״ נקראת על שם ההר הגבוה שנמצא בשטחה באותו השם, שמשתייך לתת-רכס של הרי הרוקי. ההר קיבל את שמו מפי חוקר ארצות צרפתי ילדותי ופרושו מצרפתית הוא.. הציצי הגדול (grand téton). קשה להוציא מהראש את תמונת משלחת מגלי הארצות השיכורים שיושבים סביב המדורה, משחקים בשפמם וצוחקים כמו מטומטמים במבטא צרפתי מוגזם. "he he he - le grand téton" 

יריית הפתיחה של מסלולי הטיול בארה״ב היה מסלול לא קשה מידי בשם Taggart lake  (יציאה מ Taggart Lake trailhead, זה תאור המסלול). הטבע בשמורה מזכיר קצת את השמורות באירופה מבחינת צמחיה וריחות אם כי חלק מהעצים והפרחים נראו פחות מוכרים. הפרפרים שליוו אותנו הם בהחלט פרפרים אמריקאים לפי מידתם הXXXL  והסנאים החמדנים הם תמיד תוספת נחמדה לטיול.

סוף סוף - מתחילים לטייל

לכבוש את הציצ הגדול!

פרפר אמריקאי זולל מזון מהיר

אולי בזכות שיצאנו לטיול דווקא בצהריים בשיא החום קיבלנו ״תסריט״ מושלם מבחינת מבנה המסלול. אין להפריז בחשיבות ״כוריאוגרפיית הטיול״ להצלחתו. התחלנו בעליה לא קשה מידי שעייפה את הילדים בחום הצהריים עד שהאפים הקטנים שלהם החלו להזיע. ואז, עוד לפני שהפיות הגדולים שלהם החלו מתלוננים – הופיע האגם המושלם שאפשר טבילת התרעננות צוננת. מדהים איך רחצה במים וקצת הצקה לדגים (ונוף של אגם מושלם!) משנים לחלוטין את רמת האנרגיה. הילדים ״נטענו מחדש״ באנרגיה אחרי הנסיעה הארוכה והטיפוס והשלמנו את המסלול בדילוגים ובכובעים רטובים.

 

כוריאוגרפייה טיולית מושלמת - מאמץ ושכר בצידו

הילדים מאד אהבו להגיד שלום למטיילים שחולפים מולנו בשביל. אחרי התלבטות ונסיונות מצחקקים גמרנו אומר ונפל הפור: מהיום, הברכה המשפחתית הנכונה מול המטיילים הנקרים בדרכנו היא: howdy. זה ניצח בגדול את האפשרות השניה 'how’r’ya’doin

משם המשכנו למקום הלינה הבא שלנו Snake River cabins & RV village. אמנם במחנה לא היו ״אטרקציות״ ייעודיות לילדים, אך התלהבנו מהמקום בשל היותו ממש על הנהר (Snake river). מבחינת הילדים, הם יכלו לשבת שעות מול (ובתוך) הזרם, להקפיץ אבנים ולהביט בדייגים. חלק משמעותי מתרבות הקמפינג (והטיולים בכלל) באזורים הללו בארה״ב משלב דייג. בכל חור אפשר למצוא חנויות לציוד דייג וסביב כל נחל מישהו מנסה לתפוס טרוטה שמנמנה שממתינה בסבלנות לפיתיון כדי שתוכל להגשים את יעודה ולהכנס סוף סוף לג׳אבטה.

הילדים אפילו הצליחו לראות חיית בר - עיט קרח ענק שעף מעל ראשם בנסיון לתפוס דג, הבהיל אותם באמצע המשחק (נקרא בד״כ בטעות ״נשר קרח״). את השורות הללו אני כותב כבר מילוסטון מאתר קמפינג ללא קליטה – כך שאני לא יכול לאמת את זה – אבל אני נוטה להאמין שאלכס בהחלט נמצאת בקטגוריית משקל הטרף של העיט הדורסני.

פתיונות נוחים לעיט הקרח מנסים להקפיץ אבנים על הנהר

את ארוחת הערב בישלנו מול הנחל, כשפכפוכם השליו של מימיו מופר רק על ידי צחקוקי ילדים פרחחים. סוף סוף התנסיתי בבישול ב״סיר הקמפינג״ שהזמנתי למלון עוד מהארץ. בהרבה ארצות התפתח בישול ״באדמה״ בסגנון דומה. בישראל משתמשים בעיקר בצורת ההכנה הדרום אפריקאית שהיא כמובן ה״פוייקה״. פה בארה״ב אפשר למצוא את זה כ cast iron Dutch oven או camping Dutch oven. גם הסיר הדרום אפריקאי מקורו בהולנד, אבל שיטות בישול דומות התפתחו בכל מיני מקומות בעולם (כמו הדינג בסין למשל).  בתור מי שאוהב להתנסות ולהמציא מתכונים – תבשיל קדרה בשטח הוא גן עדן לאילתורים. בביקור ההצטיידות בסופר הקפדתי לקנות כמה מרכיבים שפחות זמינים על המדפים בישראל כדי ליצור טעמים חדשים. הערב הוגשה קדירת ירקות שורש בבייקון וציר עצמות. הילדים טרפו ושמחו להשתתף בהכנת הארוחה. 

לקינוח התנסינו בעוד ״סטייפל״ מחנאות אמריקאי – מרשמלו על האש בתוך ״קסטת״ ביסקוויטים (או בשמם האמריקאי S'mores). למרות שאפילו הקפדתי להשתמש ב״בראנד״ הנכון של הקרקר (graham cracker כמובן), עלמה סיפרה שלפי סדרה אמריקאית מטופשת בה היא צופה - יש למרוח על הקרקר שוקולד לפני שמוחצים. אח.. הילדים של היום... מסתבר שהיא צודקת ועכשיו אצטרך לתקן.

היינו שמחים להשאר במחנה עוד לילה, אך לצערי דרגת החופש שלנו במקומות הלינה נמוכה מאד. נראה ששנות הקורונה הוציאו את כל האנשים לטבע וראינו כבר לפני כמה חודשים שמקומות הלינה המומלצים מתמלאים.

Smore's פגומים ללא השוקולד

מחר נמשיך לחקור את איזור הנהר, והפארק הלאומי קמור הגוף (צחקוק צרפתי גרוטסקי...)

לילה טוב