שוויץ 2009 – יום 6

06/10/2009 – Grindelwald תחילה

הבוקר אני מתרגש לדווח על תפנית (אם כי מזערית) במערכת היחסים שלנו עם השטן. כמובן שאין צורך לציין שהבוקר כולו עבר מבלי שנפר אף לא אחד מ”החוקים”.

יעל מגישה את רגליה היחפות לשטן כמחוות פיוס

אמנם נשארנו עם הסטטוס קוו של ארוחת הבוקר בשעה שרצינו, אבל לפחות היינו עקביים, והגענו תמיד בדיוק בזמן.
השטן התקרבה, בחנה אותנו בקפידה, ופסקה: “בוקר טוב”.
סיפרנו לה מה עשינו אתמול, ומהן התוכניות שלנו להיום, והתנהלה שיחה חיובית למדי.
בהמשך הארוחה אפילו ניסיתי עליה קצת “חוכמות” וזכיתי בכחמישית החיוך.
בקצב הזה, ביום האחרון עוד ניפרד בחיבוקים!

אנחנו כבר עמוק בתוך הטיול, וההתארגנות בבקרים הפכה לשגרתית ויעילה. 
כבר לפני ארוחת הבוקר, היינו ארוזים עם בגדים לכל מזג אויר, ופק”ל הזלילות המסורתי של ימי הטיפוס שלנו.

 

פק"ל זלילות למטפס ולגרגרן 

היום נטפס על ה(2,681 מ’)Faulhorn, במסלול שיוצא מGrindelwald First, עובר בBachalpsee, מגיע לפסגת הFaulhorn ומסיים בBussalp. שינויי הגובה במסלול כוללים עליה של 600 מטר וירידה של800 מטר. זמן ההליכה מוערך ב4:15 שעות הליכה נטו.

רשימת המסלולים שקיבלנו בלשכת התיירות הייתה מאד מסודרת, ועזרה לנו לבחור מסלול מתאים.
התוכנית המקורית שלנו היתה לסיים את ההליכה בSchynige Platte, במסלול קצת ארוך יותר. נאלצנו להתאים את המסלול, בגלל קטע דרך שאינו מומלץ להליכה בגשם (התחזית ניבאה עננות עם סיכוי לגשם)

אל נק’ ההתחלה של המסלול Grindelwald First, מגיעים מרכבל שיוצא מתוך מרכז Grindelwald. כבר מהרכבל נגלה לעינינו נוף מרהיב של אותם הרים מושלגים, אותם ניתן לראות מGrindelwald ומהמסלול ואתו עשינו אתמול.
איך שיורדים מהרכבל, מפנים את הגב לאותם הרים מוכרים, ומתחילים ללכת לכיוון צפון מערב – לדרך חדשה.

אחרי כ50 דק’ של טיפוס לא קשה במיוחד, מגיעים לאגם Bachalpsee (כש see זה אגם באיזושהי שפה..). האגם שמתארח בחסות הרים מושלגים מרשים ושליו. עצרנו קצת לצלם, והמשכנו בטיפוס כל עוד העננים מצליחים להתאפק עם הגשם.

 Bachalpsee

מכאן העליה נהייתה תלולה יותר, אבל לא משהו שלא ראינו לפני כן, וכמעט בלי עצירות טיפסנו עד למרגלות הFaulhorn. עצרנו לקחת אויר ובמאמץ ממוקד הגענו אל הפסגה.

פסגת הFaulhorn

הפסגה העניקה לנו נוף פנורמי של 360 מעלות, על כל האיזור. למרות העננות אפשר היה לראות בין היתר את אגם בריינץ, והרבה מהפסגות באיזור. לאן שלא מסתכלים נשארים עם הפה פתוח (וקפוא מקור).

 בפסגת הFaulhorn

על הפסגה ממוקמת אכסנייה שלא ברור איך בנו אותה כאן, בלי שום דרך גישה נורמלית. בעונת הקיץ האכסניה מארחת מטיילים שעושים מסלול של יותר מיום אחד באזור. השתמשנו בשרותים ומילאנו מים ממאגר מי הגשמים של האכסניה, וישבנו כמעט לבדינו בפסגה לאכול את ארוחת הצהרים שלנו. הגבינות שקנינו בשוק בGrindelwald התגלו כהצלחה.

נוף בלי סוף – פסגת הFaulhorn

אחרי שיחה קלילה עם אוסטרלי פטפטן, קפא לנו התחת ונאלצנו להתחיל לרדת לנק’ הפיצול של הטיפוס. את הFaulhorn הכבוש החזרנו לשוויצרים בקלות בלתי נסבלת, שעלולה לגרום לשפמו של בשאר לסמור.

 עיגולים בגב, נמלה וקו

מנק’ הפיצול המשכנו במסלול לBussalp. מכאן המסלול  כולו היה במגמת ירידה, ולא היה קשה במיוחד. בקטע הזה לא היה ממש שביל מסודר, אבל הסימונים על האבנים היו מספיקים כדי לא לאבד את הדרך.
אחרי כשעה וחצי של ירידה, הגענו לBussalp שם ישבנו לשתות בירה עד שיגיע האוטובוס לGrindelwald. איך שנכנסנו למסעדה התחיל לרדת גשם – לפעמים מזל זה שם המשחק, והיום ידנו היתה על העליונה!

הירידה לכיוון Bussalp

בטיפוס היומי שלנו לכיוון הצימר, יצא לנו לראות מחזה יוצא דופן:
אשה מקומית, מוציאה את הפרות שלה למרעה. בהתחלה אמנם, זה נראה כמו סתם אשה שקוראת קריאות מצחיקות,  באיזור בו  גם נמצאות פרות. אבל מהר מאד הגיע גם הכלב ופתאום כל הפרות הסתדרו בשורה והתחילו לצעוד כמו חיילים. כשהתקרבתי לצלם אותן כמעט ונדרסתי - גם הפרות פה, כך מסתבר, קפדניות להחריד ותמיד יעדיפו עמידה בזמנים על פני חיי אדם.

פרות דייקניות - ירמסו אותך באופן נייטרלי

עוד יום מלא בחוויות נגמר. אני אחטא בקיטש, ואצטט ציטטה שלאחרונה צוטטה בפני, וציטוטה נחרט בזכרוני (ובcopy & paste של מחשבי):

מסעות מאיטים את הזמן ומאריכים את החיים, כי לא חשוב אורכם האמיתי של החיים אלא הזכרונות. (אלמוני קיטשי להחריד)

שוויץ 2009 – יום 5

05/10/2009 - Kleine Scheidegg

בוקר טוב.
היום מטפסים אל ה Kleine Scheidegg, מעבר הרים בין הEiger ל-Lauberhorn במסלול שיוצא מתוך העיירה Grindelwald.

את הבוקר פתחנו ב”ארוחת בוקר אצל השטן”.
בנוסף להערה שקיבלנו על כך שאריקה לא רגילה להגיש ארוחת בוקר כל כך מוקדם(הקדמה של רבע שעה), מיד הבחנו שביצענו עבירה על “החוקים”:
מפני שלא ידענו שארוחת הבוקר מוגשת בסלון של השטן בכבודה ובעצמה, התייצבנו לארוחה עם נעלי הטיולים – הפרה בוטה של חוקי המקום.
מלבדינו, היו במקום רק אירופאים שהגיעו עם גרבים :)
בכל פעם שהשטן התקרבה, דחפנו את הרגליים מתחת לשולחן בתקוות שוא שהיא לא תשים לב.

מבלי שתכננו, יצא שהיום הוא יום מיוחד בGrindelwald. פעם בשנה, בכל יום שני הראשון של אוקטובר יש יום שוק.
בגלל בלגן השוק המליצו לנו לא להתקרב עם האוטו לתחילת המסלול.
בנוסף, כמות האוטובוסים דלילה יחסית מחוץ לעונה, כך שהחלטנו ללכת ברגל לתחילת המסלול.

התחלנו בירידה מהצימר שלנו שבTerrassenweg עד ל Grindelwald grund.
ניצלנו את ההליכה כדי להכיר קצת את Grindelwald – הבית שלנו לימים הקרובים, וכדי לדגום את השוק, בו נבקר יותר לעומק בדרך חזרה.

 Grindelwald - עיירה מתוך גלויה

אחרי כ40 דקות של ירידה ושוטטות בעיירה, הגענו לנק’ ההתחלה - Grindelwald Grund.
המסלול אל ה Kleine Scheidegg עובר דרך חלקה מיושבת, ולא כ”כ מתויירת של Grindelwald. יכולנו לראות איכרים אמיתיים, שלא מתפרנסים מB&B, עורמים את החציר בעזרת כל מיני מכונות משונות, ומעבירים את החיים בקצב קצת אחר.
אפילו הפרות נראו נינוחות, אולי מלבד הפעמונים העצומים והכבדים שתלויים להן על הצוואר. 

  הצצה לחיים של פרות מפונקות וטעימות – Kleine Scheidegg

הטיפוס היה קשה, והנופים יפים. יכולנו לראות את הWetterhorn, Eiger, Mönch, Jungfrau, ההרים המפורסמים של איזור הBernese Oberland.
אין צורך לקחת מים לטיול, מפני שלכל אורך הדרך יש עמדות עם מים שזורמים בשפע.

עמדה למילוי מים - Kleine Scheidegg

מה שיפה אך גם מכוער בשוייץ, זה שאת אותו המסלול בדיוק, אפשר לעשות גם ברכבת. אמנם אנחנו היינו היחידים שהלכו את המסלול ברגל באותו היום, אבל בכל חצי שעה, כמו שעון שוויצרי, עברה רכבת עמוסה ביפנים שראו בנו אטרקציה ראויה לצילום.

בין הרים ובין סלעים טסים להם יפנים

הטיפוס נמשך, ואיתו גם נגלים עוד הרים.
התחלנו להרגיש בכושר טוב, כאשר לראשונה בטיול הקדמנו את הזמנים הרשומים בשלטים הצהובים. בטיפוס של היום היה הפרש גובה מטורף של כ1100 מטר. נוסיף לזה את הירידה הארוכה מהצימר שלנו, מצטבר לנו קילומטרז’ יפה.
המסלול כולו עליה אחת רצופה, והיווה אתגר ספורטיבי מעולה.
בעונת הקיץ, המדרונות מכוסים בפרחים. עכשיו נשארו מהם רק נציגים בודדים, ואת הצבע הירוק החליפו צבעי הצהוב והאדום הסתוויים.

נמלה בכושר טיפוס - בים באויר וביבשה!

אחרי 3:30 שעות לא קלות, הגענו אל ה Kleine Scheidegg.
משם ניתן היה להשקיף אל את הצד השני לכיוון עמק Lauterbrunnen. לפתע נגלה לעינינו קרקס תיירות קטן, כשיחסית הרבה אנשים יושבים לזלול ולרכוש מזכרות בכל מיני חנויות ודוכנים. אנחנו הסתפקנו בארוחת הגבינות המסורתית שלנו וכוס בירה צוננת.

עוד יעד נכבש - Klein Scheidegg

את ההתלבטות האם להמשיך לכיוון Wengen פתר לנו בקלות הגשם שהחל מיד כשסיימנו לאכול. עלינו על הרכבת וחזרנו במהרה לכיוון Grindelwald.

השוק בGrindelwald היה בדיוק הפינוק שהיינו צריכים אחרי העליה המפרכת. התפנקנו במאכלים מקומיים: גוש בשר חם וטעים, גבינות למיניהן. כאשר הכי טעימה היתה ההRaclette - סוג של גבינה חצי-קשה, שמתיכים אותה על חתיכת לחם, או תפוחי אדמה. לא מתוחכם מידי, אבל עושה את העבודה נאמנה.

שוק על צלע ההר - Grindelwald

השוק במקור נועד להיות שוק חקלאי, בו מוכרים מכונות חקלאיות לאיכרים מכל האזור. עם הזמן, כמו הרבה דברים כאן, הכל נהפך ממוסחר, והשוק התאים את עצמו להרגלי הקניה של התיירים.
חלקו המזרחי של השוק, שמר על אופיו המקורי, כך שיכולנו להסתובב בין מכונות שיכולות לקצוץ אותנו לחתיכות בכל מיני גדלים – תלוי כמה מוכנים לשלם.

מכונה להכנת קציצות מכל דבר שעדיין לא במרקם של קציצות

את היום סיימנו בזלילת הפונדו הראשון שלנו בשוויץ, במסעדה Memory.
המסעדה היתה נחמדה, למרות שהפונדו היה בינוני לטעמנו.
הפונדו מוגש עם חתיכות לחם ותפוחי אדמה קטנים לטבילה.
בטעות הזמנו מנה זוגית של פונדו, שהיתה יקרה וגדולה שלא כצורך…

בצימר שלנו “מיין קאמפף”, יש מטבח מאובזר עם מקרר וכלים, כך שיכולנו לקנות קצת מצרכים. עם הקניות מהסופר, וכמות של גבינות בתוך הבטן, עשינו טרק קטן של כרבע שעה עליה תלולה בחזרה אל הצימר בTerrassenweg.
עייפים אך מרוצים מהיום הראשון שלנו באיזור Grindelwald, הלכנו לישון, כשמהחלון מציצים אלינו ההרים העצומים של האיזור, מתגרים בנו לקראת הטיול של מחר.