על חלום הפרות השמנות והמפל המקולקל – ילוסטון חלק ב׳

 הבוקר שוב קמנו מוקדם כדי להתחמק משעות השיא בפארק במהלך בסוף השבוע, וכדי להגדיל את הסיכוי לפגוש חיות בר בדרכים. הבוקר נבקר Yellowstone Grand canyon (כן גם לילוסטון יש קניון גדול. וכן, לאמריקאים אין המון דמיון בהמצאת שמות למקומות). בדרך מאתר הקמפינג (Fishing bridge campground), תכננו לעבור דרך עמק היידן הפתוח, בו (במיוחד בשעות הבוקר המוקדם והערב) יש סיכוי לצפות בחיות המתגוררות בפארק. ציידנו את הילדים במשקפת, והורינו להם לתצפת מהחלונות ולחפש חיות, אבל הנמכנו ציפיות.

 

לפתע ראינו מכוניות עוצרות. עצרנו את הרכב כדי להבין על מה המהומה וזכינו באחת החוויות העוצמתיות ביותר שהיו לנו בטיול. בהתחלה ראינו יצור חום במרחק. ביזון! התרגשנו ומיהרנו לצלם. יצאנו מהרכב והתקרבנו (לא יותר מידי כמובן). אחרי מספר ארועים שקרו לאחרונה בהם ביזונים הרגו מטיילים שהתקרבו אליהם או סתם היו חסרי מזל, תידרכנו את הילדים היטב על הסכנות שבכל חיות הבר. ביזון אמריקאי, או בפאלו, הוא סוג של פרה עצומה היכולה להגיע לאורך של 3מ׳, רוחב של 2מ׳ ומשקל מעל טון(!). למרות שהיצור מתהלך בכבדות, בעת מתקפה או נסיגה הוא יכול להגיע למהירות של 70 קמ״ש ואף לקפוץ לגובה של כמעט 2 מטרים. בעודנו נרגשים מכך שהצלחנו סוף סוף לראות חיה גדולה, פתאום שמנו לב לסיטואציה שהכנסנו את עצמנו לתוכה. אנחנו לא צופים בביזון אחד שעומד ליד הכביש – אנחנו נמצאים בתוך עדר ביזונים ענק שחוצה את הכביש ומשבש את כל התנועה. ראינו כמות של ביזונים בכל הגדלים מגיעים מאחורינו. הסתובבנו לחזור לעבר הקראוון ונכנסנו לתוכו בריצה (חלקנו בצרחות אמוק ).

ביזונים חותכים את התנועה

טורקים את הדלת בריצת אמוק לתוך הקראוון

ביזונים חוצים

הילדים היו עם אדרנלין בשמיים, צחקו וצעקו עד השמים כמו שילדים יודעים. במקום חיפוש חיות עם משקפת כפי שדמיינו, קיבלנו חווית עדר ביזונים של ילוסטון שלא נשכח כל החיים. הביזונים הקיפו את הקראוון מכל עבר והמשיכו להם הלאה. היו זכרים, נקבות וגורים קטנים וחמודים. בהמשך הדרך, בפיגור אחרי השאר פגשנו ביזון ״מאסף״ ענק שהחליט לשחק איתי Chicken על הכביש ולהראות לכולם איזה ״גיבור על חלשים״ הוא. התכונות הפיזיות ה״מוגזמות״ של הביזון האמריקאי, יחד עם מזגו הנוטה לרגוז, מנעו את ביותם של הביזונים בצפון אמריקה. הדבר לא מפריע בכל שנה למטיילם להתעלם מההנחיות, להציק לביזונים המסוכנים ולעיתים גם להענש ברמיסה.

 

משחק מוחות ביזוני

משם המשכנו לכיוון ״הקניון הגדול״ של ילוסטון לחניון הצמוד לנקודת התצפית Artist Point. עשינו את המסלול מArtist Point ל Point Sublime. המסלול החביב עוקב אחר הגדה הדרומית של העמק ומשקיף אל ״נהר ילוסטון״ הזורם בו בפראות. רוב המטיילים האמריקאים בפארקים הגדולים, מגעים לנקודת התצפית ובדרך כלל לא ממשיכים למסלולי ההליכה. מה שאומר שלמרות שיא העונה, ברגע שמתחילים להתרחק מהחניונים שממוקמים על נקודות התצפית, נשארים כמעט לבד (על אחת כמה וכמה אם מקפידים לקום מוקדם). נקודת התצפית על ״המפלים התחתונים״ (The lower falls of yellowstone) היתה מרהיבה, אך לצערי המפל היה קצת מקולקל ונאלצתי להוציא אותו מהגוף כמה שיותר מהר.

המפל המקולקל מוצא את דרכו חזרה לתוך הנהר

״מפלי ילוסטון התחתונים״ - קוצפים ושוצפים - כפי שנראים מArtist point

נהר ילוסטוןֿ - מאחת מנק׳ התצפית בדרך לPoint Sublime

הולכים על הגדה הדרומית של ״הקניון הגדול של ילוסטון״

 

סטטיסטיקות מסלול Artist point to Point sublime

אחרי שהוצאתי את המפל מהמערכת, שאר המסלול היה יפה מאד. חזרנו לרכב והתחלנו את הנסיעה דרך העמק בחזרה לאתר הקמפינג. בדרך עשינו עצירת פיקניק צהריים קטנה בקראוון ליד אחד הנחלים ואלכס הצליחה לזהות שועל שובב שחומק לו בין העשבים מחפש אווז לטרוף (אלכס כמובן אמרה - הנה חתול משונה!). פיט, הרציני שבחבורה, מיד עדכן את ״רשימת החיות בהן פיט פגש בטיול״. מידי פעם הוא משנן אותה לעצמו ומסדר אותה בראשו (ניכר כי הגנים של הנמלה הצליחו להתבטא אצל פיט באופן חסר שליטה). משם המשכנו למסלולון קצר ב-בMud volcano. ״הר הגעש הבוצי״ קיבל את שמו מפני שכאשר נתגלה לראשונה במאה הקודמת, היה עדיין הר געש פעיל וגדול. מאז הר הגעש התפוצץ וכעת האיזור מתהדר בתואר המפוקפק שלהיותו ״הבריכה הגיאו-תרמית הכי חומצית בילוסטון״. האטרקציה האמיתית סביב בור הבוץ המבעבע (שהיה מרשים אלמלא כל התופעות הדומות בהן כבר חזינו פה), היתה הפתעה בצורת ביזון עב בשר שהתחמם לו ונהנה מריח הביצה הסרוחה... למרות כל מפגשי הביזונים, לראות ביזון זה מרגש בכל פעם, החיה העצומה היא ממש לא משהו שמתרגלים אליו בקלות.

חתול משונה ושועלי - עמק היידן, ילוסטון

 

ביזון בתור לספא בוץ

סטטיסטיקת מסלול mud volcano

חזרנו מוקדם יחסית ללילה השלישי והאחרון שלנו ב Fishing Bridge Campground. ניצלנו את הערב להמשך משחקים בטבע, קריאה, משחק ״טאבו״ משפחתי והטמנת ״מטמון״! מכיוון שאחותי ומשפחתה מתכננים לישון באותו חניון לילה, החלטנו להטמין להם מכתב. להלן ההוראות המדוייקות למציאת האוצר:

 

 

מתחילים בחלקה מס׳ 66

הולכים לכיוון צפון מזרח בזווית 52 מעלות

יש לצעוד ״עקב בצד אגודל״ 76 צעדים במידת נעליים שרלוטית

מכאן - חפשו את המטמון! 

נפרדנו מהמחנה, אך המוחות הקטנים של הפרחחים המשיכו לעכל את חוויות היום. בבוקר אלכס סיפרה לנו בצחקוקים שבאמצע הלילה התעוררה בבהלה מסיוט - ביזון רדף אחרי פיט בVisitor Center של השמורה, אלכס עזרה לו להתחמק, ואז כשסגרה מאחוריה את הדלת, עמד מולה הביזון האדיר, פתח את הפה ו.. טרף אותה - ״ואז.. התעוררתי, עשיתי פיפי וחזרתי לישון. חי חי חי...״. מזל שהייתה זאת דווקא ה״מתוקית״, ולא אחד מהילדים האמיתיים - אחרת עוד היו מעירים אותנו בלילה בבהלה 😁 

הפרחחים נפרדים מהמחנה שלהם

 

לא לפני ״טקס ייבוש הכלים היומי״ בניצוחה של הנמלה

משוך בגייזר - ילוסטון חלק א׳

 מה לא נאמר על שמורת ילוסטון. השמורה העצומה שמשתרעת על שטח של כמעט חצי ממדינת ישראל מכילה מגוון עצום של תופעות מעניינות. מצד אחד ריכוז של תופעות גאותרמיות שאין שני לו (בילוסטון לבדה מרוכזים חצי מהאתרים  הגאותרמיות על כדור הארץ!) ומצד שני המגוון הביולוגי ששרד בטבע מושך מיליוני תיירים כל שנה לשמורה הותיקה.

עם כל כך הרבה דברים שרצינו לראות, היינו צריכים לתכנן בקפידה את הפעילויות. הקצנו לפארק 5 ימים. מצויידים בתחזית מזג האויר, מפת העומסים באתרים וב״משל האבנים הגדולות״, התחלנו את הטיול באטרקציה הכי מפורסמת שלו - הגייזר הנאמן הותיק הלוא הוא ה Old faithful. לפני שנכנסים לימים של סוף השבוע, השכמנו קום ונסענו לחניון של הגייזר המפורסם בעולם. 

מיד כשהתקרבנו למרכז המבקרים ראינו אנשים ממהרים. הסיבה לכך היתה שבדקות הקרובות צפוי הנאמן להתפרץ ברוב רושם. מכיוון שהמערכת הגאותרמית ומאגרי המים של הגייזר הם מערכת סגורה, ניתן לצפות בקירוב את שעות ההתפרצות. לData scientists שבינכם בודאי כבר מדגדג בקצות האצבעות  - כן, בודאי, הDatasets של זמני התפרצויות העבר, משך ההתפרצויות ושאר פיצ׳רים זמין במרשתת ואתם מוזמנים לנסות לחזות את ההתפרצות הבאה בעצמכם... אך כל מדעני העולם פספסו עובדה קטנה אחת.

הגייזר Old Faithful

השילוט על מרכז המבקרים קבע כי ההתפרצות הולכת לקרות בעוד 5 דק׳ (עם סטיה של 10 דק׳ לכל כיוון). מיהרנו לשבת עם שאר הממתינים להתפרצות המיוחלת. מלאי ציפיה ישבנו ובהינו בזרזיף אדים עולים מן החור הגדול, אך שום דבר לא קרה. עברה דקה, ועוד שלוש. עם כל המדע שעומד לרשותנו בני האדם פספסנו את זמן ההתפרצות של הגייזר הנאמן. ברגע שפקעו 10 דק׳ הסטיה מהתחזית שהוקצו למדענים פתאום היה לי ברור מה היה חסר. חייבים למשוך! למורת רוחה המופגן של הנמלה, ביקשתי מעלמה שתנסה, אך עדיין לא יצא הגייזר. כשפיט אץ לו רץ לו לעזר, החלו לבעבע פני השטח, אך רק כשאלכס, המתוקית הקטנה, החלה למשוך זה קרה: איזה גייזר, גייזר כארז!

לא יצא הגייזר...

ויצא הגייזר!

גייזר כרארז - Old faithful

  

הגייזר העצום מגיע לגובה של עד כ-50 מטר ופולט כ30 אלף (!) ליטרים של מים רותחים בכל התפרצות בת דקות בודדות. אולי בשל גודל הציפיה, או רוח השטות, הילדים לא התרגשו מאד מהגייזר עצמו, אך שמחו מאד מהצלחתם בקטיף :). 

מבושמי תהילה, לאחר הצלת כבודם של מדעני הפארק, עברנו למסלול ההליכה היומי. ממרכז המבקרים של Old faithful יצאנו למסלול ההליכה Upper Geyser Basin and Old Faithful Observation Point Loop. המסלול עובר כולו על ״רמפה״ מוגבהת, מקיף את ״אגן הגייזרים הצפוני״ ומאפשר לחזות בתופעות הטבע מעוררות השתאות שרוחשות באגן מבלי לשקוע ולהתבשל בתוכו.

תינוק הגומי בפוזה ל״אינסטוש״

התופעות הגאותרמיות הקיצוניות בהן צפינו במסלול הן תוצאה של פעילות געשית מתמדת שרוחשת מתחת לפני השטח. השמורה, שנוצרה בהתפרצות ענק טריה במונחים גאולוגיים (כחצי מיליון שנה) ממשיכה להיות פעילה הודות למיקומה מעל ״נקודה חמה״ בלוח הצפון אמריקאי. מונח פחות מדעי אך שהניח את דעתם של הילדים ונתן הסבר מעולה לצבעים ולריחות שנתפסו בחושיהם במהלך המסלול הוא ״תה של כדור הארץ״. ממש כמו תיון שנותן את ריחו וצבעיו למים הרותחים כך הפעילות הגעשית חלטה את בטן כדור הארץ וצבעה את מימי הבריכות המשונות. באשר לריח, ממש כמו בני האדם, הריחות שהתבשלו בבטן כדור הארץ מהמינרלים, נפלטו החוצה דרך ״האגן״ בסילון אוויר ריחני.

 משב גופרית ריחני יוצא ממרכז ה״אגן״ של שמורת ילוסטון

תה של כדור הארץ

הילדים מאד נהנו מהטיול המגוון. פרט לזה שפיט התלונן שזה ״לא באמת טיול״ כי אין סלעים ואבנים, האטרציות שמרו על עניין לכל אורך הדרך ולא חזרו על עצמן כפי שחששתי.

אינטואיטיביים ככל שיהיו ההסברים הילדותיים שלי, הם רחוקים יחסית מהמציאות. אחרי הטיול המוצלח, ביקרנו במרכז המבקרים שממוקם ליד הOld faithful. מרכז המבקרים מנגיש את המידע בצורה ויזואלית לילדים. על אף השפה הצלחנו לעניין את הילדים כך שבלי לשים לב, אפילו למדו כמה דברים. מערכת התעלות המסועפות, והלבה שרוחשת מתחת לרגלינו צופנת סודות רבים.

ביקור במרכז המבקרים Old Faithful

נתוני המסלול באגן הגייזרים הצפוני

זיהוי טביעות עקבות וגללים של חיות הפארק - עמדת הריינג׳ר הצעיר

משם המשכנו לWest thumb למסלול קצר שישלים את ה״יום בסימן האתרים הגאותרמיים״. המסלול הקצר (כ1.6 ק״מ) הוסיף לרשימת התופעות בהן חזינו גייזרים שנובעים ממש בתוך האגם (אגם ילוסטון). בחורף, האגם כולו קופא פרט לאזור הפעיל שם הקרקע תמיד מבעבעת. ליד האגם עמדה ריינג׳רית וחקרה עקבות טריות של דב גריזלי. עדיין לא הצלחנו כאן שום דב, אבל שמענו על הרבה אנשים מסביבנו שכן ראו. נקווה שנצליח לפגוש, ולשרוד את המפגש כדי לספר 😎. משם, בדרך חזרה למקום הלינה עצרנו באחת מאינסוף העצירות על שפת אגם ילוסטון כדי לטבול רגליים ולהתרענן.

גייזרים מבעבעים בתוך אגם ילוסטון

עצירת התרעננות באגם

ב3 הלילות הראשונים בילוסטון, לנו בתוך השמורה באתר הקמפינג "Fishing Bridge״. באתר אין כמעט כלום חוץ מטבע, מה שלא הפריע לילדים להשתתף בבניית בתי עץ, ושלל משחקי דמיון. בשמורה כולה אין קליטה סלולארית, מה שאיפשר לנו ניתוק מכל ההסחות והתמכרות לטבע וזמן איכות המשפחתי. איזור הFishing bridge (גשר דייגים עתיק), ידוע כאיזור שורץ בדובים, ועל כן אסור להשאיר שום שאריות מחוץ לקראוון. מה שלא ידענו זה שאסור גם להדליק מדורות, אז הייתי צריך להתאים קצת את התוכנית הקולינרית לתנאים החדשים. במקום תפוחי אדמה במדורה ונקניקיות על האש, אכלנו פירה ונקניקיות ביין אדום במחבת (שהנמלה שלחה אותי לטגן בחוץ בטענה שהיא לא אוהבת שהתחתונים והכרית שלה מריחים מנקניקיות 😝) בהמשך אנסה לרכוש מנגל, אבל בינתיים מסתדרים עם מה שיש - זה חלק מהמחנאות..

ממציאים משחקים בטבע

מאלתרים ארוחת ערב

פיטים במחנה

לילה טוב Fishing bridge

מחר נצפין לאזור ה״קניון הגדול של ילוסטון״. נעדכן בקרוב.

על מעללינו באיזור ג׳קסון

 

למחרת בבוקר קמנו מוקדם כדי להגיע למסלול הבא שלנו לפני המוני המטיילים. ההתארגנות שלנו ליציאה מהקראוון השתפרה, אך יש הטוענים כי הדרך רחוקה מהאופטימום הנמלתי הנדרש. הפעם טיילנו באיזור Jenny lake  (עדיין בשמורת גראנד טיטון). בחרנו מסלול המטפס ל Inspiration point דרך הHidden falls. (תאור מסלול כאן) מכיוון שרצינו להספיק עוד כמה דברים בחצי היום השני, קיצרנו קצת את המסלול באמצעות שייט על האגם.

שטים על Jenny lake

 המדריך בסירה, כמו גם כל ריינג׳ר שפוגשים, תדרך אותנו בכללי התנהגות במפגשים עם עם חיות הבר בכלל ועם דובים בפרט. מחמם את הלב לחוות את תרבות הגנת הטבע בפארקים הלאומיים האמריקאים. אחרי שאנו, בני האדם, הכחדנו כמעט את כל היונקים היבשתיים הגדולים – יפה לראות את המאמצים שנוקטים בשמורות הטבע כדי לשמור על החיות לצד הנגשת הטבע לכל סוגי המטיילים. לגבי דרכי ההתמודדות עם דובים, בגדול הסיכום הוא שאם אתה נפגש עם דב, הוא מחליט לתקוף אותך, ואין ברשותך ספריי דובים - ההמלצה הרשמית היא ״לתקוף את הדב בחזרה״?! אלא אם אגלה שדובי גריזלי רגישים לדגדוגים, אני פשוט אתן לו לסיים עם זה כמה שיותר מהר ושיהיה בתאבון.

המסלול יפה ובכלל לא קשה על אף תאורי המסלול בחלק מהאתרים. יש קטע קצר בסוף הטיפוס שהוא קצת מסוכן, אבל ממש ״בקטנה״. המפלים נקראים ״חבויים״ מפני שהם נופלים ממש באמצע אזור מיוער שמסתיר אותם. במהלך הטיפוס הקצר, ניתן לשמוע את הזרימה, אך רק לקראת המפלים הם נגלים במלוא הדרם.

 ״אחת שתיים שלוש מפלים״ - מצאנו את ״המפלים המתחבאים״

הטיפוס לInspiration point

טיפוס על צלע ההר בדרך לInspiration point

בנקודת התצפית המרהיבה Inspiration point - נפרש לפנינו האגם ונוף השמורה כולה. את תשומת הלב אמנם, חטפו מהנוף חבורה של סנאים חמדנים שהתרוצצו סביבנו וניסו ״לגרד״ מאיתנו קצת נשנושים. 

הילדים, עבורם זהו המפגש הראשון בחייהם מקרוב עם סנאים, מאד התרגשו. בעוד המטיילים המקומיים גירשו את הסנאים כמו חתולי רחוב, הילדים עסקו בניסו וטעיה כדי להבין האם מדובר בחברים חמודים, או בסתם עכברים עם יחסי ציבור... המסלול היה ריק יחסית הודות לשעת היציעה המוקדמת בה התחלנו. בחזור, בדרך להפלגה לנקודת היציאה, ראינו שלט שאומר - ״אם התור לסירה מתחיל כאן - צפה כ45 דק׳ המתנה״. אנחנו כמובן עלינו לסירה חזור ללא המתנה כלל הישר להמשך תוכנית היום. מאד ממליץ להתחיל את כל הטיולים הפופולריים כמה שיותר מוקדם, ובאופן כללי, אם יש לכם גישה לנמלה עמלנית כלשהי שתכין עבור כל אטרקציה היסטוגרמת התפלגות עומס לפי יום ושעה - אשריכם.

למשל - התפלגות העומס לסירה בJenny Lake:

עכבר עם יחסי ציבור

״הבנים״ ב Inspiration point

עכבר נוגס אצבעות במסווה רך ופרוותי

 

בכל מרכזי המבקרים (בדרך כלל בכניסה לשמורות, או באתרים היותר פופולריים) יש עמדת ״ריינג׳ר צעיר״. מלבד תוכנית החתמת ״דרכוני ריינג׳ר צעיר״, יש הסברים וכל מיני הדגמות המתאימות במיוחד לילדים. היום עברנו בעמדה שהציגה עובדות על מיני הדובים בפארק ודוגמאות לפרוות דובים כדי להמחיש את גודלם ולאפשר מבט מקרוב. בלי קשר לתוכנית הריינג׳ר הצעיר, בהרבה מהמקרים מומלץ לקרוא את עיתון השמורה והשלטים שמכילים המון אינפורמציה שמעשירה את חווית הטיול.

פרוות דב גריזלי - בעמדת ה״ג׳וניור ריינג׳ר״

עזבנו את השמורה וחזרנו לג׳קסון לאתר הסקי Snow king mountain שמציע בקיץ המון פעילויות ילדים וספציפית מתקני מגלשות הרים. הילדים שמעולם לא רכבו אפילו על רכבת הרים, התלהבו מאד ממתקן הCowboy coaster. אני דווקא ממליץ על המתקן הפחות חדשני עם קרוניות הגלגלים מכיוון שהוא מאפשר לנהג הרבה יותר שליטה ואפשרות לעשות ״חוכמות״... הילדים פחדו, אבל לא כמו שציפיתי. מאד עזר שזייפתי צרחות איימים בסיבובים כדי שפיט יתקרב לקצה קיבולת האימה שהוא מסוגל להכיל :)

היום לנו בVirginian RV Park בתוך Jackson hole שהיה פחות מוצלח ממקום הלינה הקודם, למרות וכנראה בגלל שהיה במרכז ג׳קסון. הילדים ניצלו את הבריכה והג׳קוזי במקום, לא לפני שהשלימו את המטלות שלהם. כדי לשמור על משהו מהשכל המתרופף שלהם, כל ילד לקח איתו מחברת חשבון ומקבל מידי כמה ימים תרגילים לפי רמתו...

 שעור חשבון היתולי

נותנים לנמלה קצת שקט

 

בערב ניצלנו את העובדה שאנחנו עדיין נמצאים בעיר, לפני כניסה לשמורות ולקחנו את הילדים ל״מסע טעימות״ במסעדת BBQ אמריקאית טיפוסית. הזמנו לילדים לחלוקה 3 מנות דגל אמריקאיות של צלעות, Pulled pork וBBQ Chicken. הילדים התלהבו וליכלכו את כל הפרצופים והידיים ברטבים המתקתקים. טעמנו גם IPA מקומית שהיתה מצויינת. האמריקאים הדביקו את הפער בשנים האחרונות בכל נושא מבשלות הבוטיק. מה שהתחיל בקולורדו, התפשט והגיע לכל מקום. גם מבשלות ממוסחרות גדולות, לצד מבשלות מקומיות מעולות.

״כמו באמריקה״

לפני שעזבנו את ג׳קסון, התנסינו באחת ה״אטרקציות״ המבוקשות באזור -   שייט ראפטינג בנהר הSnake River. אחרי חיפושים, מצאתי חברה שמאפשר ליצורים במשקל הפיטים להשתתף בראפטינג שמוגדר בחלקו white water rafting. יש הרבה חברות שלוקחים ילדים בני 5 לראפטינג רגוע, אבל אצל Dave Hansen מאפשרים למספר קטן של ילדים להצטרף לרפטינג שבחלקו סוער יותר ובחלקו שליו. בסירה של 16 איש, רק 10 איש נדרשים לחתור בעוד 6 ילדים/עצלנים יכולים להכנס באמצע בין החותרים. בניגוד ליוטה, הטמפרטורות בג׳קסון גם בשיא הקיץ עדיין קרירות בקצוות היום, כך שעדיף לקחת שייט ב10 ולא את הראשון על הבוקר.  

 

התפלגות טמפרטורה יומית באיזור ג׳קסון בחודשי הקיץ

בדרך לראפטינג הראשון בחיים - והשמחה גדולה

כמו לונה-פארק הילדים מעולם לא עשו ראפטינג - במהלך השנתיים האחרונות הזמנתי פעמיים בנהר הירדן ונאלצתי לבטל בשל סגר קורונה ארור. הילדים היו מאד נרגשים לקראת השייט. המדריך היה נחמד מאד וזרם עם שטויות. אחרי כמה איזורים סוערים בהם הילדים נרטבו וצרחו מהתרגשות, התחילו לקבל קצת אומץ. עלמה הסכימה לשבת איתי על חרטום הסירה (Bull riding) ולהישטף בכל אזור סוער. בדרך, על נהר ה snake, הצלחנו לראות Osprey (בעברית ״שלך״), צבי כלשהו יורד לנהר לשתות מים ועוד עייט קרח שהמתין שה Osprey יאתר דג כדי לחטוף לו אותו. באזור של הזרימה החלשה המדריך הציע לקבוצה לטבול במים, ולהפתעתי כל הילדים זרמו כשבראש אלכס עם המשפט הקבוע שלה - ״מה אכפת? זה כיף!״ הילדים נסחפו בזרם לכל כיוון ואנשים בקבוצה עזרו למשות אותם מהמים לפני שחזרנו לאיזור הסוער.

מלאי חוויות ורטובים, עזבנו את ג׳קסון כשפנינו לעבר היעד הגדול הבא - הפארק הלאומי ילוסטון! בדרך הצטיידנו מחדש ב whole foods – סופר המציע בעיקר מוצרים בריאים ומיוחדים. הסופר מאד  השתפר ב 10 שנים מאז ביקרנו בו בטיול הקודם. מבחר משוגע של מוצרים בריאים וברמה גבוהה, מאד מומלץ לאוהבי הבישול.

רטובים אך מרוצים - חולקים חוויות בדרך חזרה מהראפטינג

נתראה בקרוב