אחרי 27 ימים(!) עם הקראוון, הגיע הזמן להפרד מה״טרמפ״ שהיה לנו גם בית בחודש האחרון. ביומיים האחרונים עם הקראוון, אותו הילדים כינו ״קרנבליטו״ נפרדנו מכל הדברים שכבר הפכו לנו להרגלים. עברנו בוולמארט בפעם האחרונה כדי לקנות מזוודה שתאפשר לנו להחזיר את כל השטויות בהן הצטיידנו פה, ונסענו מערבה לכיוון סן פרנסיסקו!
בדרך לסן פרנסיסקו בילינו יום בSix flags. הפארק נחמד ודי מגוון. למרות שהרבה מתקנים היו סגורים לשיפוצים אחרי עונת הקיץ העמוסה (בדיוק התחילה עונת הלימודים), היה מספיק מגוון של מתקנים ופעילויות לילדים בכל הגילאים. מזג האויר היה מעולה והמזל האיר לנו פנים - אפילו זכיתי לראשונה בדוכן קליעה ממרחק. עבור הילדים, זאת פעם ראשונה בסוג כלשהו של לונה פארק, כך שההתרגשות היתה גדולה!
פרט למתקני ענק מפחידים עבור האמיצים, וכאלה קטנים עבור הפחדנים, בפארק ניתן להנות משלל פעילויות סביב עולם החי. ביציאה מחממת הפרפרים, שהיתה לא רעה, עמדה שומרת חמורת סבר שדרשה מהאורחים להסתובב כדי לוודא שלא נתפסו להם פרפרים על הבגדים. אני הגדלתי לעשות והגעתי אליה בדרכי החוצה כך:
השומרת בהתה בי ארוכות, שוקלת איך להתמודד, אך בסוף נשברה והתפוצצה מצחוק. כבר אמרתי שיש לנו מזל היום 😂.
את הלילה האחרון העברנו בפאתי סן פרנסיסקו בחניון לילה FairPark RV שהיה שונה באופיו מאלו אליהם התרגלנו. רוב האורחים בו גרו שם בקראוונים מתקלפים ממש כמו הסיפורים על בריטני ספירס וכפי שראינו בהרבה סרטים אמריקאים בהם הגיבור ״גדל״ מתוך האשפתות לגדולה. הכנו ארוחת שאריות ותרמנו את שאר המזון בארגז שיועד לאנשים שמחזירים את הקראוון. בוקר החזרת הקראוון היה גם יום הולדתה של ״התינוק שלי״ עלמה שרלוט. חגגנו לה כמיטב המסורת, ארזנו חפצינו ופנינו להמשך היום החגיגי בסן פרנסיסקו.
אני לא חובב ערים גדול, אבל אם כבר עיר - אז סן פרנסיסקו היא בהחלט עיר כלבבי. לקחנו את הילדים לסיבוב התמצאות ליד המלון שהיה ממוקם ממש על הFisherman's Wharf, והיה בסיס מושלם לימים האחרונים. התחלנו כמובן, כמו בביקורנו הקודם בסן פרנסיסקו בארוחת צהרים במאפיה האגדית Boudin. משם המשכנו לאקווריום המפורסם של סן פרנסיסקו ועל הדרך הצצנו על אריות הים העצלנים שנחים על המזח המפורסם בעולם. אמנם קשה להרשים אותנו עם ״עוד אקווריום״, אך הילדים התרשמו מאד והתלהבו משלל הדגים. משם המשכנו לאורך החוף להשקיף על הגשר הלוט בערפל, להשתולל קצת על החוף ולהצטלם במקומות מפורסמים. אפילו זכינו בעוד ״התגלות״ מפתיעה מאת ״הדב ההפוך״
אחרי מנוחה במלון ועיסוי פיטים לכפות הרגליים, יצאנו חגיגיים לארוחת ערב-יום-הולדת של השרלוט. במסעדה קוראנית המעולה Surisan הילדים התנסו במאכלים קוראניים. הPork belly bibimpap זכה להצלחה כמו גם רוב המנות האחרות. מומלץ מאד לאוהבי הטעמים האסייתיים והחריף. משם המשכנו לבניין של Ghiradelli - יצרן השוקולד המפורסם של סן פרנסיסקו. המבנה כולו סבב סביב שוקולד והיה דרך מושלמות לסיים יום הולדת. מלבד שייקים, קינוחים ומוצרי שוקולד מושחתים, אפשר לצפות בנהר שוקולד מתערבב לו ולדמיין לרגע כאילו אתה במפעל הקסום של וילי וונקה. אחרי ביצוע חגיגי של השיר הנודע ״סוכר בדם, סוכר בדם״ חזרנו למלון לשינה מתוקה על מיטות אמיתיות.
למחרת נסענו בתחבורה ציבורית למוזיאון של הCalifornia Academy of Sciences. המוזיאון מתהדר במבנה אקולוגי ומתמקד לא מעט בערכים של שימור הטבע. במבנה שלל תערוכות מעניינות המתאימות לילדים בנושאים שונים ומשונים. השתתפנו גם בהקרנה מרהיבה ב״פלאנטריום הדיגיטלי הגדול בעולם״ שלקח אותנו בעקבות חזית המחקר במסע האנושי לחיפוש חיים בכוכבי לכת רחוקים.
בדרך חזרה למלון עברנו בLombard street. אמנם זוהי ״אטרקציה״ מטופשת, אך בהחלט נותנת את התחושה של איך זה לחיות בעיר הררית כמו סן פרנסיסקו, ומה זה אומר לעבוד כאן כדוור. אחרי מנוחה קלה יצאנו לארוחת ערב ב Fisherman's Wharf במסעדת דגים לארוחת הערב האחרונה בטיול. בשל המאורע החגיגי התעקשתי לחכות לשולחן עם נוף למזח. על הדרך פיט גילה את אהבתו החביוה לצדפות. על אף החשש שלנו ממסעדה באיזור כל כך תיירותי, נהנינו מהאוכל ומשיחות סיכום הטיול סביב השולחן.
למחרת בבוקר עשינו צ׳קאאוט מהמלון, הילדים זללו פעם אחרונה בהחלט את הפנקייקים המתועשים הדוחים של בית המלון ויצאנו להליכת בוקר לכיוון מוזיאון המדע לילדים ה Exploratorium. המוזיאון היה מעולה לגדולים ולקטנים כאחד. המון מיצגים עליהם אפשר ״לעבוד״ עם הידיים. היה קשה לעזוב, אך בסוף נאלצנו לעמוד בזמן שהקצינו לעצמנו. משם המשכנו לסיור בצ׳יינה טאון. לאלכס היה עניין לא פתור עם ״החתול שעושה ׳ככה׳ עם היד״. קנינו עוגיות מזל טריות עם יכולת חיזוי עתיד לא מרשימות ואספנו טייק אווי של דים-סם במקום בו המוכרת לא ממש דיברה אנגלית (לפחות לא כזאת שיכולנו להבין). אחרי פיקניק דים סאם בגינה, חזרנו למלון ומשם לשדה התעופה וחזרה ארצה!
תם אך לא נשלם. העולם גדול וידנו עוד נטויה. יקח קצת זמן, אך... המשך יבוא!
