מבריזבן המשכנו במסע צפונה ועצרנו בהארוי ביי - עיר קטנה שהתמזל מזלה להיות סמוכה לשתי אטרקציות תיירותיות מובילות - בחורף זהו המקום שנחשב לטוב ביותר בעולם לצפיה בלווייתנים גדולי הסנפיר, ובכל השנה מפליגה מחופה המעבורת הראשית לאי החול המפורסם פרייזר. בהארוי ביי מפרץ חולי רדוד ויפה שאפשר לרחוץ בו בבטחה - האי פרייזר מגן עליו מפני כרישים וגלים ונושבת בו כל הזמן בריזה נעימה.
בשל העדר הגלים לא ניתן לגלוש לחופי הארוי ביי - אבל זה לא מה שיעצור את האוסטרלים תאבי הגלישה. באמצע הטיילת של הארוי ביי הוקם פארק מים פתוח למבקרים שמכיל בין היתר בריכת גלישה מלאכותית מגניבה. משאבה רבת עצמה מזרימה מים במעגל סגור ומתיזה אותם על מגלשה ליצירת אפקט של גל מתנפץ. כבונוס מקבלים זבנג בראש כשבמקום להתרסק על החול הרך פוגשים בבטון מפנק.
האי פרייזר הוא אי החול הגדול ביותר בעולם. האי, העשוי כולו מחול טהור, נוצר במשך מאות אלפי שנים על ידי הרוח לבדה שעד היום ממשיכה לערום עליו עוד שכבות של חול. אורכו של האי כ120 קילומטר ורוחבו הממוצע כ15 קילומטר שכל כולם דיונות של חול. באי שהוכרז כשמורת טבע מוגנת של אונסק״ו לא סלולים כבישים וכדי לטייל בו חייבים רכב 4x4 רציני שיוכל לנווט בדרכי החול הקשוחות. לקחנו סיור בן יומיים באי עם נהג מקומי וקבוצה קטנה.
מגוון הצמחיה והנופים באי הוא מיוחד במינו וכדי לחוות את האי במלוא עצמתו שווה להשקיע יותר מיום וללון לפחות לילה אחד על האי. ביום הראשון צעדנו במסלול הליכה יפה ומגוון במרכזו של האי. המסלול עובר בין יער גשם לדיונות אדירות ומסתיים באגם מפנק וצלול בו הצטננו מהשמש החמה, פרסנו מגבות ורבצנו שעה קלה. קרקעית האגם, כמו גם חופו עשויים חול רך - מה שעושה את הרחצה בו נעימה במיוחד.
התפלאנו לגלות באגם הקטנטן דגיגונים וגם כמה שפמנונים - איך לעזאזל הגיעו דגי מים מתוקים לאגם פצפון שבמרכזו של אי בים?! כנראה שציפורים הביאו אותם או את הביצים שלהם מהנחלים שביבשת הראשית. אך שפמנונים, חלקלקים ודוחים ככל שיהיו, הם החיה הכי חביבה שחיה על האי - אחרי הכל אנחנו באוסטרליה... גרות כאן כמה חיות שבשר אדם בציפוי בגד-ים היא מנת דגל במטבחן - חופי הים היפיפיים בפרייזר איילנד אסורים בהחלט לרחצה מפני שהם שורצי כרישים ענקיים כמו גם קרוקודילי מים מלוחים רעבתנים. באי מסתובבים כלבי דינגו גזעיים שזללו כמה מטיילים וילדים בשנים האחרונות. כרישים אמנם לא יצא לנו לראות אבל התמזל מזלנו ובמהלך הנסיעה הצלחנו לאתר דינגו.
אך למרות איסור הרחצה בים יצר ההשתכשכות לא נשאר מקופח - באי יש מעל 100 אגמי מים מתוקים מרהיבים שנחשבים לנקיים והצלולים בעולם. חומציות האגמים וצבעם משתנים מאגם לאגם ומושפעים מהצמחיה שגדלה סביבם. המקומיים מאמינים שלמימי האגמים תכונות מרפא ואת החול הלבן מומלץ לשפשף על העור ועל תכשיטים. אגם מקנזי הוא ללא ספק האגם היפה ביותר - החול סביבו מורכב מסיליקה כמעט טהורה (צורן דו חמצני) מה שעושה את צבעו לבן וטהור. למרות ששום חיה איומה עדיין לא טרפה אותנו, למשך כמה שעות הרגשנו כאילו התפלחנו לגן עדן.
אך לא רק אגמים אפשר למצוא בפרייזר איילנד - הצמחייה באי הסתגלה לגדול באדמתו החולית ומקבלת השקייה מאסיבית מנביעות המים המתוקים הרבות שבאי. אחד הצמחים המיוחדים שגדלים פה הם השרך הענקי - מין שרך שהיה נפוץ מאד בתקופת הדינוזאורים ואפשר לראותו היום בסרטי דינוזאורים הוליוודיים. על חופו המזרחי של האי ביקרנו גם בהריסות האנייה ״מהינו״ שסופה סחפה לאי עוד ב1935. מעניין לראות איך הים אוכל את הסירה עם השנים - כל צילום שראינו של האנייה נראה קצת שונה.
אין ספק שהאי המדהים הזה הוא הדבר היפה ביותר שראינו באוסטרליה. חוץ מהנופים והאגמים הצלולים אין פלא שכל כך נהניתי כשבמקרה איתי בקבוצה היו רק בנות חמודות מכל העולם שכל הזמן השתזפו בביקיני. בערב אכלנו על האש עם כל החבורה והחלפנו חוויות והמלצות על אוסטרליה וניו זילנד. כל אחת כאן סיפרה מהי החיה הכי איומה שהיא ראתה עד כה באוסטרליה. כאן על האי הספקנו להוסיף לרשימה שתי חיות חדשות: ה-horse fly וה-mouse spider עוד שניים ממעשי הקונדס המוצלחים של ד״ר טבע ביבשת המטורללת הזאת.
