שוב אוגוסט, שוב חם ודביק, שוב אורזים את עלמה שרלוט בתרמיל וטסים לחופשת הקיץ. והפעם - אוסטריה. אחרי שבועיים לחוצים בעבודה וארגון יום הולדת שנתיים לפרעוש - הגיע הזמן לעוף. כשרוב מתנות יום ההולדת עדיין באריזתן, נסענו לשדה התעופה מוכנים לחגיגה האמיתית.
מכבים - טסים: שלוש, ארבע ו...
כבר בשדה התעופה התחיל הכיף, עלמה שרלוט התלהבה כל כך מהטיסה והטיול והיתה עדיין בהיי מכל המגאלומניה של יום ההולדת שפשוט היה תענוג לבלות לאורה. למרות עומס הטיסות, התורים לא היו ארוכים מהרגיל ונשאר לנו זמן לשבת בפאב שבשדה התעופה ולהתחיל בחופש. אזורי ההמתנה לטיסות אמנם היו עמוסים, אבל הפאב היה ריק לגמרי. הברמן, שהתלהב מכישורי השתיה של עלמה שרלוט הצעירה ומכך שהיא בלי שום בושה רקדה לו על הבר, פינק אותנו בשתיה וקשקושים והטיול התחיל בראש טוב.
ממתינים לטיסה
הפעם תכננו לעצמנו טיול רגוע יחסית: מתחנו אותו על פני שבועיים, דיללנו באטרקציות המתוכננות והזמנו מקומות לינה אליהם נשמח לחזור מוקדם מהטיול ולבלות יחד כמשפחה. חוות קטנות היו מקום לינה אידאלי בשבילנו, בחרנו שתי חוות - אחת באזור זלצבורגלנד והשניה בטירול. את מקומות הלינה והטיסות הזמנו כ-6 חודשים מראש כדי שנוכל להבטיח את המקומות אותם רצינו בשיא העונה ביעד כל כך תיירותי.
הטיסה עברה על מי מנוחות. עלמה שרלוט קבלה בירושה את האייפד הראשון שלנו ונחשפה כמעט לראשונה בחייה לשלל תכנים ש״העיפו״ לה את המח.
שקט בצל הטכנולוגיה
נחתנו בשלום והתמקמנו בחווה של משפחת וינטר (winter). החווה היתה בדיוק כמו שקיוינו. מתקני שעשועים, מרחבים, נוף ובעיקר - מלא חיות. משום שעיקר ההכנסות של האיזור הן מתיירות, הייתי בספק שהטיפול בחווה יהיה אותנטי וציפיתי להחזקת בעלי החיים לשם השעשוע או מקסימום להעסקת מיעוטים בטיפול בחיות. היה כיף להתבדות ולגלות שבשתי החוות בהן התגוררנו - המשפחה עצמה באמת ניהלה את החווה על בסיס יומי והיה כיף לשמוע מהם על סדר היום בחווה שלא השתנה בהרבה כמה מאות שנים.
ממתינים לטיסה
הפעם תכננו לעצמנו טיול רגוע יחסית: מתחנו אותו על פני שבועיים, דיללנו באטרקציות המתוכננות והזמנו מקומות לינה אליהם נשמח לחזור מוקדם מהטיול ולבלות יחד כמשפחה. חוות קטנות היו מקום לינה אידאלי בשבילנו, בחרנו שתי חוות - אחת באזור זלצבורגלנד והשניה בטירול. את מקומות הלינה והטיסות הזמנו כ-6 חודשים מראש כדי שנוכל להבטיח את המקומות אותם רצינו בשיא העונה ביעד כל כך תיירותי.
שקט בצל הטכנולוגיה
נחתנו בשלום והתמקמנו בחווה של משפחת וינטר (winter). החווה היתה בדיוק כמו שקיוינו. מתקני שעשועים, מרחבים, נוף ובעיקר - מלא חיות. משום שעיקר ההכנסות של האיזור הן מתיירות, הייתי בספק שהטיפול בחווה יהיה אותנטי וציפיתי להחזקת בעלי החיים לשם השעשוע או מקסימום להעסקת מיעוטים בטיפול בחיות. היה כיף להתבדות ולגלות שבשתי החוות בהן התגוררנו - המשפחה עצמה באמת ניהלה את החווה על בסיס יומי והיה כיף לשמוע מהם על סדר היום בחווה שלא השתנה בהרבה כמה מאות שנים.
לא מפסיקה לחפור
ריקון עודפי המרץ היומי
מילוי מצבור החיידקים היומי
בכל בוקר שתינו חלב הישר מהפרות, ולפעמים גם ביצים מהתרנגולות. עלמה שרלוט התעקשה לא לצאת לטיול לפני שאמרה תודה לכל חיות המשק על האוכל שנתנו לה. מאד סיקרן אותה שהביצים יוצאות לתרנגולות מהתחת, אבל לא הגעיל אותה משום מה. באופן כללי היא נהנתה לדחוף את הפרצוף שלה לכל החלקים המזוהמים של החיות. בעלת החווה מאד התרשמה מהתגובה של ע״ש הקטנה לחיות - אמרה שבדרך כלל ילדים בגילה מתחילים לצרוח כשהם רואים את החיות הגדולות.
במיוחד התרגשה ע״ש מהחזיר כשהתחרתה בו בחירחורים - וכמובן ממשפחת סוסי הפוני התאומה שלנו. להנאת האורחים מחזיקים בעלי החווה משפחה של שלושה סוסי פוני. אבא בנג׳מין, אמא שרה וילדה אמילי. בדיוק כמו המשפחה שלנו, הילדה והאבא דומים בדיוק :) עלמה שרלוט מצאה לה חברות - שתי בנות חמודות שניכר כי נולדו באסם ומעולם לא נחשפו לשמפו ויתרונותיו.
על הסוסה שרה (מבטאים סאחה)
משתתפים במטלות החווה
״בנות האסם״
אבל חברתנו הטובה ביותר היתה צ׳יני - הכלבה של החווה, בכל פעם שחנינו בחווה בסוף היום - לשון מתובלת בגללי פרות עשתה לעלמה שרלוט שטיפת פנים יסודית (ולעיתים אף צחצוח שיניים) :) הפרות ברפת הן עיקר העיסוק של משפחת וינטר - הן נחלבות בכל יום, מסתובבות חופשיות בישוב (Flachau) וחוזרות כשהן מזהות את קול קריאת הבעלים שלהן. חלק מהפרות עכשיו נמצאות בכלל בחופשת הקיץ שלהן בהרים ויחזרו בעוד כמה שבועות. אמנם הרפת לא ידנית לגמרי, אבל עדיין חולבים את הפרות אחת-אחת כך שזה די מעסיק אותם במשרה מלאה. את כמויות החלב שנותנות הפרות מחלקים בין המשפחה, האורחים, העגלים הצעירים ואת הרוב שולחים באוטו גדול וירוק שמגיע בכל יום לקחת חלב למחלבות הגדולות.
שוט "מילש" - להתחיל את היום כמו גרמני אמיתי
עם צ׳יני הכלבה ברפת
״שוקולד״ מנסה להציל את עורו מליטופיה של ע״ש
אחרי שנת לילה קלילה ניצלנו את קימת הבוקר המוקדמת של ע״ש כדי להגיע מוקדם לטיול בנקיק ליכטנשטיין שנחשב עמוס יחסית בשעות היום. מזג האוויר היה גשום - אך הנקיק שמר עלינו מפני הגשם. עטפנו את התינוק ל״מצב גשם״ ויצאנו למסלול שהיה נחמד וקליל.
תינוק מאושר ב״מצב גשם״
את שאר היום ניצלנו למנוחה והתארגנות, לא לפני הפסקת בירה ושנת צהריים ארוכה. ביקרנו בסופר הקרוב Spar שאת שמו כאן מבטאים ״שפאר״. המטבח בחווה היה נחמד ומרווח כך שיכולנו לבשל ארוחות יחד כמו שאנחנו אוהבים. זהו בינתיים - זמן לישון. גם עלמה שרלוט פיתחה הרגל של כתיבת יומן לפני השינה אותו היא מכנה ״אהבה״
קניות ב״שפאר״
כתיבת הרומן ״אהבה״ מאת השרלוטין
במיוחד התרגשה ע״ש מהחזיר כשהתחרתה בו בחירחורים - וכמובן ממשפחת סוסי הפוני התאומה שלנו. להנאת האורחים מחזיקים בעלי החווה משפחה של שלושה סוסי פוני. אבא בנג׳מין, אמא שרה וילדה אמילי. בדיוק כמו המשפחה שלנו, הילדה והאבא דומים בדיוק :) עלמה שרלוט מצאה לה חברות - שתי בנות חמודות שניכר כי נולדו באסם ומעולם לא נחשפו לשמפו ויתרונותיו.
על הסוסה שרה (מבטאים סאחה)
משתתפים במטלות החווה
״בנות האסם״
אבל חברתנו הטובה ביותר היתה צ׳יני - הכלבה של החווה, בכל פעם שחנינו בחווה בסוף היום - לשון מתובלת בגללי פרות עשתה לעלמה שרלוט שטיפת פנים יסודית (ולעיתים אף צחצוח שיניים) :) הפרות ברפת הן עיקר העיסוק של משפחת וינטר - הן נחלבות בכל יום, מסתובבות חופשיות בישוב (Flachau) וחוזרות כשהן מזהות את קול קריאת הבעלים שלהן. חלק מהפרות עכשיו נמצאות בכלל בחופשת הקיץ שלהן בהרים ויחזרו בעוד כמה שבועות. אמנם הרפת לא ידנית לגמרי, אבל עדיין חולבים את הפרות אחת-אחת כך שזה די מעסיק אותם במשרה מלאה. את כמויות החלב שנותנות הפרות מחלקים בין המשפחה, האורחים, העגלים הצעירים ואת הרוב שולחים באוטו גדול וירוק שמגיע בכל יום לקחת חלב למחלבות הגדולות.
שוט "מילש" - להתחיל את היום כמו גרמני אמיתי
עם צ׳יני הכלבה ברפת
״שוקולד״ מנסה להציל את עורו מליטופיה של ע״ש
אחרי שנת לילה קלילה ניצלנו את קימת הבוקר המוקדמת של ע״ש כדי להגיע מוקדם לטיול בנקיק ליכטנשטיין שנחשב עמוס יחסית בשעות היום. מזג האוויר היה גשום - אך הנקיק שמר עלינו מפני הגשם. עטפנו את התינוק ל״מצב גשם״ ויצאנו למסלול שהיה נחמד וקליל.
תינוק מאושר ב״מצב גשם״
את שאר היום ניצלנו למנוחה והתארגנות, לא לפני הפסקת בירה ושנת צהריים ארוכה. ביקרנו בסופר הקרוב Spar שאת שמו כאן מבטאים ״שפאר״. המטבח בחווה היה נחמד ומרווח כך שיכולנו לבשל ארוחות יחד כמו שאנחנו אוהבים. זהו בינתיים - זמן לישון. גם עלמה שרלוט פיתחה הרגל של כתיבת יומן לפני השינה אותו היא מכנה ״אהבה״
קניות ב״שפאר״
כתיבת הרומן ״אהבה״ מאת השרלוטין
