אוסטריה 2015 - יום המזל שלנו בטירול

את ימי השמש האחרונים בטיול  העברנו בטירול הקסומה. בעיקר בטיולי טבע קצרים לצד נופש רגוע. במפל שטויבן Stuiben מסלול נחמד שמוביל ל(עוד) מפל גדול ושוצף. בתחילת המסלול, לנוחיות האוסטרים, מכונת שתיה לממכר חלב טרי לחיזוק גופים אוסטרים חסונים.

״פריש מילש״

אוסטרי טיפוסי בבוקר

למרות שהייתי קצת סקפטי שעוד מפל ירשים אותנו, הביקור במפל העצום הזה מומלץ ביותר. במהלך המסלול, אוסטרי חביב שמצא תילתן עם ארבעה עלים העניק אותו לשרלוטין - מה שהבטיח לנו מזל טוב. אמנם אחרי שהחזיקה אותו ביד במשך כל הטיול נשאר רק עלה אחד מקווצ׳ץ׳, נראה לי שהמזל אמור להשאר בכל זאת. עלינו במסלול עד לנקודת התצפית הגבוהה ביותר שהיתה פתוחה (החלק העליון היה סגור לשיפוצים) וחזרנו לאכול צהריים למטה. באיזור החניון היו מעיינות קטנים ובהם מים קפואים. לצד המעיינות מפוזרים שלטים קטנים ובהם מומלצים כל מיני תרגילי רענון וריכוז שכוללים טבילת איברים שונים ומשונים במים הקפואים מבלי לזוז.

מפל שטוייבן



מפל שטוייבן במלוא הדרו



יום המזל שלנו



הפסקת צהריים בשטוייבן

בהמשך ביקרנו במחלבה ענקית במיירהופן, תכננו לעשות סיור מודרך במפעל, אך התלתן נתן את אותו והגענו בדיוק בזמן ניקוי המפעל והסיור הוצע רק בהנחה במתכונת מצומצמת. ניצלנו מסיור משעמם בעוד מפעל ובמקום זה דילגנו ישר לחלק הכיף - טעימות של גבינות ויין. במרכז המבקרים בר גבינות גדול עם איזור משחק בנושא גבינות לילדים שניטרל לחלוטין את הדונקלר ואפשר לנו להיות שוב זוג צעיר. איך לפעמים תלתן בא טוב.

איזור ניטרול ילדים בנושא חלב וגבינות



יום כיף בחסות הוד תלתנותו

חזרנו להשתולל עם כל הfacilities בחווה שלנו. מפני שכל הטיול היינו עם רכב, השרלוטין מאד התרגשה דווקא מהבימבה המטופשת שהיתה לה בחווה. למרות שיש לה משהו כזה בארץ, כאן זה קיבל משמעות חדשה - היא חונה את האוטו ליד החיות, מסיעה בו דברים ממש כמו אמא ואבא ולפעמים גם מתרסקת מכמה מדרגות. גם לאבא היתה פה מכונית צעצוע משלו שלא יהיה לו משעמם.

ה-שרלוטמוביל

אוסטריה 2015 טיול באזור אגם אכן

היום טיילנו באזור אגם אכן שסמוך לחווה שלנו וסביבו עשרות אם לא מאות  מסלולים. כמו שכבר הזכרתי, מאד קשה לתכנן כאן מסלול הליכה מראש. למרות שהיה לנו ברושור מעודכן עם רשימה של כל המסלולים, המבחר יותר מבלבל מעוזר. הדרך היעילה ביותר היא ללכת ללשכת התיירות בבוקר הטיול או פשוט ישירות לתחנת אחד הרכבלים. בחרנו לעשות מסלול שיוצא מתחנת הרכבל של Rofan מהעיירה Maurach.

אחרי העליה ברכבל ראינו איך המקומיים בוחרים את מסלול ההליכה שלהם - על גבי שלט מסלולי הסקי של החורף היה פירוט של מבחר מסלולי ההליכה המומלצים כולל זמנים ותאורים. החלפנו את המסלול אותו תכננו באחד המסלולים מהשלט ויצאנו לדרך.

אגם אכן


מתכוננים ליציאה

מזג האויר היה מושלם, לצד המסלול המון פרות ליוו אותנו עם צלצולי פעמונים וגעיה והמסלול שבחרנו באמת היה בחירה מוצלחת גם מבחינת הנופים וגם מבחינת דרגת הקושי. עלמה שרלוט, אחרי כל כך הרבה טיולים, כבר היתה בכושר הליכה מקסימלי ועד הפסקת הצהריים הלכה לבדה מרחק לא מבוטל.

מרוב ביטחון עצמי, ברוב המסלול לא הסכימה השרלוטין אפילו לתת לנו יד, מה שעלה לה בפיצלוח קל של המצח. כשנפלה על הפרצוף - רצנו אליה בבהלה, הרמנו אותה על הידיים להערכת נזקים אך היא רק צעקה - הכובע שלי! הכובע שלי התלכלך! ניקינו את הכובע ואחרי משא ומתן הוסכם שבחלקים המסוכנים חובה לתת יד לאבא או לאמא. התמונות מנקודה זאת, לנוחיות הקורא עברו עיבוד להסרת פנסים :)

הדונקלר שועל ההרים

את ארוחת הצהריים אכלנו מול נוף האגם והמשכנו לרבוץ ב״ספוט״ שמצאנו עוד שעה קלה לפני שיצאנו לדרך חזרה. השילוב המושלם של אתר סקי בחורף ומסלולי הליכה בקיץ מאפשר לאזורים שלמים להתפרנס מתיירות (פנים וחוץ) במשך כל השנה. חוץ מהרכבלים שממשיכים להיות מנוצלים, גם הבקתות שמגישות אוכל לגולשים וממוקמות ״באמצע שומקום״, הופכות את עורן לטובת הקיץ. כמעט בכל מסלול הליכה שעשינו, גם אלו שלא מצויינים בספרי הטיולים הסטנדרטיים, תמיד היו בקתות שהוציאו שולחנות עץ לשמש והגישו למטיילים בירה צוננת וערימת נקניקיות משומנות. אנחנו, בגלל שתמיד הכנו ארוחות צהריים בעצמנו, הצלחנו להתאפק ולדלג על החזירות - חוץ מכמה הפסקות בירה קלות להתרעננות. כמעט כל האנשים שראינו היום היו מקומיים, אנשים בכל הגילאים: משפחות עם ילדים, קבוצות חברים וייצוג מרשים לזוגות בגילאי השישים פלוס.

הפסקת צהרים מול האגם

אחרי ארוחת הצהריים השרלוטין נכנסה לתיק ונרדמה לתנומת הצהריים שלה בדרך חזרה לתחנת הרכבל. עוד יום נהדר בטירול והתחזית מספרת לנו שגם המשך הטיול הולך להיות בהיר ויפה. הרכבל של רופאן מוזכר בספרי הטיולים בהקשר של האומגה המשודרג שיוצא מכאן, ממליץ למי שמבקר להוסיף מסלול טיול באיזור המדהים הזה. אם לא היו פה עוד אלף אזורים עם מסלולי טיול - אני די בטוח שיכולנו לעשות פה כל יום טיול אחר ולהנות לא פחות.

שנת צהריים ניידת

אחרי המסלול, חזרנו לנוח קצת בחווה ולהכין ארוחת ערב. עלמה שרלוט נדבקה לאחד הילדים של בעלת החווה ויחד שחקו עם הארנבים. בשלב מסויים הילד שמרוב שלווה וטבע כנראה כבר ממש משועמם התחיל להתעלל בארנבים ונאלצתי לשים סוף לידידות המופלאה - לפני שהאורחת היהודונית הפכה לאחד משפני הניסוי. כמו שהבטחנו לעצמנו, לא רדפנו אחרי אטרקציות והצלחנו לא מעט לנוח גם בטיול הזה. ההתרגשות מהחווה איפשרה לשרלוטין להמשיך להוציא מרץ גם כשאנחנו נחים.

שפני הניסוי של פרנץ








ארוחת ערב ״של בית״

אוסטריה 2015 - מפרים את שלוותו של לויטאש

היום ביקרנו בנקיק לויטאש (Leutaschklamm). בנקיק היפה הזה, לדברי המקומיים, מתגוררת רוחו של השד הקדום לויטאש. לפי האגדה השד מצא לעצמו מקום שאינו נגיש לבני אדם ומסתתר שם ביחד עם גובלינים שאוהבים לרקוד בלילות.  את מנוחתו של לויטאש ואת חוסר הנגישות של המקום פתרו האוסטרים באמצעות הנדסה גרמנית משובחת בצורת מערכת גשרי מתכת ארוכה התלויה לכל אורכו של הנקיק.

נקיק לויטאש



נקודת השנ״ץ של השד לויטאש



פחד גבהים?

עלמה שרלוט היתה מאד אמיצה והלכה לבד לכל אורך המסלול. היא לא התרשמה לא מהגבהים והגשרים הצרים ולא מנסיונות ההפחדה של אבא בנושא רוחות איומות שאוכלות ילדים. למרות שאני ללא ספק מצטיין בהפחדת ילדים של אחרים - הגורל הפיל עלי תינוק קשה... הנמלה לעומתה, היא פחדנית גשרים ידועה (- ראה ערך המילפורד) ולא כל כך אהבה חלק מהגשרים. ע״ש באה לעזרתה והחזיקה את ידה ברגעים הקשים.

איכס עכבר!






עלמה שרלוט מעבירה את הנמלה

אחרי שהפרענו ללויטאש קשישא את מנוחתו, המשכנו לביקור בגן החיות האלפיני של אינסברוק. בגן אין המון חיות, אך יפה לראות איך הן מוחזקות בצורה הכי קרובה לסביבתן הטבעית - דבר שטוב לחיות אך לפעמים פחות למי שמנסה לראות אותן. גן החיות ממוקם מעל אינסברוק ומשקיף על העיר ועל ההרים הגבוהים בסביבתה

גן החיות האלפיני באינסברוק


דב (אלפיני)

 אחרי המנוחה וסבב האכלת החיות היומי בחווה, דגמנו היום מסעדה טירולית נחמדה (Gasthof Herrnhaus). האוכל היה נחמד והשרלוטין היתה ידידותית במיוחד . בכל פעם שהמלצר המנומס התקרב לשולחן היא צעקה בקול גבוה ״דאנקה שןןן! דאנקה שןןן!״ מה שהצחיק מאד את כל הסובבים.

ביקור במסעדה טירולית

אוסטריה 2015 - קרימל

אחרי שבוע באזור זלצבורגלנד, עברנו למשכננו החדש - חווה בעיירה Strass שבעמק Zillertal בטירול. החווה פשוט מקסימה! בעלת החווה התנצלה שלא נשארו לה דירות קטנות, כך שהתגוררנו בבית מפנק בן שתי קומות עם המון חדרים שאפילו לא נכנסנו אליהם. עלמה שרלוט התרגשה מאד מהמעבר - בשבילה החווה הקודמת היתה כבר בית - היא פיתחה מיני חרדה כאשר בבקרים לפעמים שאלה - ״בערב חוזרים לכאן - כן״? כמו בחווה הקודמת, גם כאן היו פרות, כבשים וחזירים. הוצאת מרץ בטרמפולינה כבר הפך חלק מלו״ז היומי.

הארנבונים ״שלה״



הגינה הפרטית שלנו בחווה

התפנקנו כאן בארוחות בוקר - כל בוקר ב6:30 הגיעו מאפים טריים, ביצים מהתרנגולות ויוגורט. בעלת החווה מכינה יוגורט טרי הישר מחלב הפרות אותו עלמה שרלוט מאד אהבה. זללנו והכנו ארוחת צהריים עם גבינות מקומיות שקנינו.

בוקר טוב

איזור טירול לא שונה בהרבה מזלצבורגלנד - אבל הרבה יותר ״דרמטי״. הן מבחינת הנופים (הקרבה לאלפים עושה את שלה) והן מבחינת האוכל (הקרבה לאיטליה וההיסטוריה המשותפת יוצרת מטבח עם טעמים מעניינים).

הבוקר הוקדש למפל קרימל - המפל הגבוה ביותר באוסטריה ואחד האתרים הפופולאריים ביותר באזור. המפל העצום שנופל מגובה של כמעט 400 מטר מורכב מ3 תת מפלים שוצפים וגועשים אותם ניתן לראות כבר מהכביש המוביל לאתר.

מפל קרימל - מתחילים בטיפוס


קרימל

למרות שכבר מלמטה ניתן לראות את המפל המפלצתי במלוא הדרו - החלטנו להענות לאתגר ולעלות עד ״ראש המפל״. הטיפוס, שהפך תלול ככל שהתקדמנו, היה תרגול טיפוסים מצויין עבור השרלוטין שחזרה לתיק רק כשכבר היה ממש קשה.

הרכבת מטפסת

לבסוף ״כבשנו״ את ״ראש המפל״ שם נחנו ואכלנו ארוחת צהריים. בדרך חזרה רכשנו לשרלוטין פעמון של כבשה ומעכשיו ניתן לשמוע אותה מגיעה ולהתכונן בהתאם.

מנוחת המטפס



״ראש״ מפל קרימל

מכאן חזרנו לחווה שלנו - הדונקלר לא יכל כבר לחכות ורצה לשחק עם כל החיות והמתקנים שבחווה החדשה. אנחנו ניצלנו את הזמן להתארגנות ומנוחה.