אגם קארצה

עוד יום טיול מרובה תינוקות בדולומיטים עבר עלינו בהצלחה. היום טיילנו באגם קארצה (Karersee) - אגם קטן על גבול השלולית אך מרהיב ביופיו בשל אשליית הצבעוניות של מימיו. האגם נגיש מאד מהכביש וחציו אף מוקף שבילים המתאימים לעגלות, לנכים ולסתם עצלנים.

אגם קארצה




״החבורה״

למי שמעוניין בבלבולי ביצים, יש גם סיפור על בת ים ומכשף שניפץ את הקשת בענן בתוך האגם - אבל תאלצו לחפש את מבוקשכם באתר אחר... האגם באמת יפה ובשעות הבוקר המוקדמות גם לא עמוס מידי במטיילים. הקפנו בקלילות את השלולית וחזרנו לאורטיזיי כדי לטייל בעיירה ולהשתולל קצת בחצר הצימר.

צוות הבנים

הערב בפינת הבישול האיטלקי - הפיטריות המפורסמות של אורטיזיי פוגשות את הפולנטה האיטלקית הקלאסית - ללקק את האצבעות! איזה כיף לקנות פה את המצרכים הטריים, לבשל ולהציף את המטבח בניחוחות של איטליה. עם כל הגלובליזציה אפשר היה לחשוב שבכל מקום אוכל זה אוכל - במיוחד המטבח האיטלקי הסטנדרטי - איזה תענוג להתבדות.

פולנטה עם פטריות בניחוח כמהין









פיטים רעננים ומוכנים להרפתקה הבאה

מחר יום הולדת 4 לשרלוט! בערב הסתובבנו בעיר וחמקנו ממנה כדי לקנות לה בלונים וכל מיני הפתעות. איזו התרגשות :) 

על נקיקים, נקניקים ושאר גרגרנות

היום בקרנו בנקיק Gilfenklamm. הנקיק מזכיר מאד נקיקים אחרים באזור זה באירופה אך עם זאת  מרשים למדי ושווה בהחלט ביקור. המסלול יחסית ארוך ומאפשר גם גישה לנהר והזדמנויות לשכשך רגליים. תמיד במקומות הללו מרשימה אותי רמת התחזוקה של האתר. למרות הפרשי הגובה העצומים ותוואי דרך ״בלתי אפשרי״ - הקונסטרוקציה שהרימו פה מאפשרת במאמץ סביר ובפגיעה זניחה בטבע, להגיע עם כל המשפחה ולהתרשם מיצירת אומנות גרנדיוזית שפיסלו המים.

נקיק Gilfenklamm

כשחזרנו לצימר באורטיזיי עוד הספקנו לנצל את מזג האויר השמשי כדי לחנוך את הבריכה של הצימר. בערב הכנו ניוקי ברוטב פטריות של אורטיזיי - מסתבר שאורטיזיי מפורסמת באיטליה בפטריות הפורצ׳יני שלה - אז היינו חייבים לבדוק...

פיט מגלה את המים









ארוחה בנוסח Ortisei




הו איטליה





פיטים ״שואבים״ ניוקי

למחרת הקדשנו יום שלם לעיירה אורטיזיי. בעיירה המון חנויות מופלאות של גבינות, נקניקים ושאר מוצרי בישול איכותיים - בהן קנינו מצרכים לטיול וגם לקחת הביתה. חוץ מחנויות ״גרגרנות״ יש בעיירה גם לא מעט חנויות טיולים מקצועיות. שרלוט שתמיד מבקשת שיהיו לה בגדי טיולים כמו של אמא ואבא, קיבלה ״בובת״ טיולים בשם מתילדה מחנות הטיולים השוויצרית  Mamut - אותה היא הבטיחה לקחת לכל טיול מעתה ועד עולם. את רמת ההתרגשות מהקניה היה ניתן למדוד בסולם ריכטר - אני מתחיל להיות מודאג שמא חדוות השופינג של הנמלה עברה בתורשה אל השרלוטין :|

סכנה - חדוות קניות




כן...

חוץ מקניות, מן העיירה טיפסנו בשביל נופי מתפתל שעולה לגבעה המשקיפה על האיזור. בדרך ראינו המוני פיטריות צומחות תחת כל עץ רענן, סנאים חמודים ופרחים משונים בכל מיני צבעים. אכלנו פיקניק בנק׳ התצפית  ואפילו הספקנו לחזור לצימר לשנת צהריים משפחתית מתוקה מתוקה.

פיטריות באורטיזיי




פיטים מתרגלים ״ידיים למעלה על הראש...״





פיקניק בנק׳ התצפית - אורטיזיי




עוד ארוחת פסטה לרשימה

אחרי קצת חטאי גרגרנות אנושיים - מחר חוזרים לטבע!  להתראות בקרוב

Alpe di Suisi

היום נטייל בAlpe di Siusi - הרמה האלפינית הגדולה באירופה. ניצלנו קרבתנו לרכבל בOrtisei ואת השעונים המעוררים ה״משוכללים״ שברשותנו והגענו מוקדם בבוקר לרכבל. מזג האויר היה מצויין ואיתו גם מצב הרוח של החבורה.

מטיילים בAlpe di Suisi




Aple di Suisi

המסלול היה קל ויפה, ניצלנו את מזג האויר המושלם ואת המדשאות האינסופיות המזמינות ופשוט בילינו את כל היום על ההר. הפיטים שמחו לשחרר אנרגיה בעצירות ואנחנו לא התנגדנו לרבוץ קצת.

למרות שאיטליה היא ללא ספק מדינה אירופאית, משהו במזג האויר הים תיכוני מחלחל פה לאנשים לדם ומדלל את הנימוס הקר המקובל במערב היבשת. הרבה מטיילים פנו אלינו ככה סתם בשאלות - בעיקר סביב כמות הצאצאים שלנו ואיך אנחנו מטיילים איתם. ״כל אלה שלכם״? בעשור האחרון, מכל מיני סיבות הילודה באיטליה נמצאת בשפל חסר תקדים - זוגות רבים מוותרים לחלוטין על הבאת ילדים, בעוד אחרים מסתפקים בילד אחד. נותר רק לקוות שמישהו רושם את כל המתכונים של הפיצה שלא זוכים לעבור מאב לבן...

הפיטים עושים ״שיגועים״




רובצים בדשא - Alpe di Suisi

לפני שירדנו ברכבל, רק מהפחד שאותם מתכונים לא יאבדו לעד, התפנקנו במנות מקומיות קלות במסעדה שבתחנת הרכבל. ״לזכור ולא לשכוח״

פיט ״מבסוט״




הסיבה שפיט ״מבסוט״




יאמי

אם כבר חזירים, אז עד הסוף. הכרזנו על היום כיום הפינוקים והחלטנו הערב לא לבשל וללכת למסעדה. בOrtisei לא חסרות מסעדות ובחרנו באחת שמדורגת יפה. כשבמטבח מסורת איטלקית פוגשת דיוק גרמני - יש פוטנציאל לחגיגה. כלכלת אורטיזיי מתבססת בעיקר על תיירות כאשר מרבית ההכנסות מגיעות מעונת הסקי. במסעדה התלהבו מהפיטים ומלצרים כרכרו סביבנו בשמחה. המטבח מזכיר עד כדי זהה למטבח הטירולי ומורכב ממאכלים אוסטרים עם השפעה איטלקית.

פיטים רוקדים על הבר




אוסטרו-איטליה - שניצל ופיצה

טיילנו קצת ברחובות אורטיזיי היפים ובחנויות המזמינות שלה וקנינו חומרי גלם מקומיים לבישולים של הימים הבאים.

מוחמד בא אל ההר - המרמולדה

המרמולדה, רכס ההרים הגבוה ביותר בדולומיטים (כ 3,300 מטר), היא ביתו של הקרחון היחיד שנותר באיזור זה. הגישה לקרחון נחשבת קלה ומצריכה רק כרטיס לרכבל, לבוש חם ומזל עם מזג האויר. לנו היה את שני הראשונים :)

מהרכבל למרמולדה




פיטים - קולקציית החורף

כדי להגיע לקרחון יש לקחת שני רכבלים ולהגיע לתחנה Punta Rucca. למרות הנוף המרהיב שנשקף מהרכבל, מה שנזכור מאותה עליה הוא תעלול שרלוטי טיפוסי. לאחרונה אני והשרלוט צופים יחד בפרקים של סדרת המופת הצרפתית ״היו היה״. בפרק האחרון למדנו על עליית האיסלאם ובעקבותיו אפילו תרגלנו כמה מהמנהגים המוסלמים. מה שלא תכננתי זה שבאמצע רכבל גדול וצפוף שרלוט תחליט בלי הודעה מוקדמת לצעוק בקול גדול ״אללה ואכבר! אללה ואכבר!ֿ״. למרות שהסיטואציה העניקה לי עונג רב, היה צורך לנטרל את השרלוט. פניהם של האירופאים המאופקים ברכבל הסגירו כי בעת הנוכחית גם כאן מבינים מה עלול לקרות לאחר קריאה מסוג זה...

התחלנו בטיפוס כשלמורת רוחנו החל לכסות את פסגת ההר ענן גדול ואפור. הטיפוס לא היה קשה במיוחד, אך בשילוב הקור והראות הלקויה לקח לא מעט זמן.

מטפסים על המרמולדה








כובשים את הפסגה




תינוק הרים מצוי

בנקודה מסויימת הבנו שאין לאן להמשיך, עצרנו להאכלת פיטים עד שהקור הכריח אותנו לחזור לאחור. בחזור שרלוט בהשראת הנמלה פיתחה את טכניקת ירידת העכוז. ירדנו לתחנת הרכבל הראשונה בה הפשרנו קצת ואכלנו את ארוחת הכריכים. אחרי סיבוב קצר בחוץ ירדנו למטה במטרה להמשיך למסלול בקניון Sottoguda.

ירידת עכוז



פנו דרך לשרלוט





חוזרים מתחת לעננים




יורדים מהמרמולדה



צוהר לנוף

כשירדנו לכיוון קניון סוטוגודה החל לרדת גשם כבד. הלכנו קצת אך מהר מאד עשינו אחורה פנה וחזרנו לכיוון החניון. עייפים אך רטובים חזרנו לצימר שלנו כדי להתפנק בבישול עוד ארוחת ערב איטלקית.