יום שישי, 16 באוגוסט 2019

גן העדן הצ׳כי

היעד לחופשת הקיץ של 2019 הוא צפון צ׳כיה. השארנו מאחור את החום הדביק של אוגוסט הישראלי לטובת חופשה משפחתית רגועה בטבע של בוהמיה.



לצאת בבקשה - משטרת הגבולות, נתב״ג

נחתנו בערב אחרי טיסת יום קצרה, דחסנו את הילדים במושב האחורי של סקודה אוקטביה צ׳כית מסורתית וברחנו מפראג צפונה. אם יוצאים, מגיעים למקומות נפלאים - ואנחנו בדרכנו - לא פחות - ל״גן העדן הצ׳כי״! ״גן העדן הצ׳כי״ הוא שמו של פארק לאומי המשתרע על כ200 קמ״ר בצפון צ׳כיה. בששת הלילות הראשונים נלון בצימר בישוב פצפון בשם מישובקה (Michovka) שנמצא בלב יער בגן העדן הצ׳כי.

את הבוקר הראשון העברנו במסלול מגניב בBesedice Skaly שנמצא במרחק הליכה מהבקתה שלנו. סלעי החול המפורסמים של השמורה יוצרים מבוך טבעי ומפותל ממנו הילדים מאד נהנו. סימון השבילים במסלול (ובצ׳כיה בכלל) ראויים לציון, כך שלמורת רוחנו לא הצלחנו לאבד אף אחד מהילדים במבוך ונאלצנו להמשיך בטיול בהרכב המלא.



ימינה או שמאלה? או שלושת רבעי שמאלה?











השנה הפיטים כבר כבדים מדי מכדי שיוכלו להילקח בתרמיל ומצופים ללכת ברגל בגבורה בכל המסלולים. המסלול קצר יחסית כך שסיימנו בזמן שאיפשר לנו לחזור בצהריים ולאפשר לפיטים שנ״צ התאקלמות. מאד ממליצים על אפליקציית המסלולים Mapy.cz שגם עזרה בתכנון וגם אפשרה לנמלה לאסוף מדדים מיותרים ולנתח אותם בלי שום סיבה נראית לעין.


סטטיסטיקה נמלית (Mapy.cz)



מנקודות התצפית במסלול השקפנו על עמק ״מאלה סקאלה״ (Mala Skala). מאלה סקאלה היא ללא ספק העיירה עם השם הכי מדליק של הטיול. בכל יום כשעברנו בה עם הרכב אבא קרא ״מאלה״ והילדים הריעו ״סקאאאלה״! זה הושרש כל כך שכשפספסתי תמיד היה ילד שידע את התפקיד ולפתע נשמע מאחור ״מאלה״!







תצפית לעמק Mala Skala

כמו כמעט בכל יום בטיול הזה, הקפדנו לעשות הפסקת בירה קלה בצהריים - הפעם זה קרה ב״קיוסק״ שצמוד למסלול. הבירה בצ׳כיה זולה ונהדרת (לא יותר מ5 ש״ח לחצי ליטר בירה טריה מהחבית (!)). פגשנו במקום את בעלת הצימר ש״הורידה״ עם חברותיה כמה כוסות של בירת דובדבנים מקומית אותה היינו חייבים לנסות (מגעיל ממש).



טקס סיום המסלול היומי

בירת דובדבנים קיצית (Rohozec) - מתוקה להגעיל




משפחת ליברמן הצעירה פותחת את הטיול בצ׳כיה

כל איזור הפארק  מכוסה בעצי תפוחים. אמנם עדיין מוקדם בעונה, אבל אפשר כבר למצוא תפוחים בשלים על העצים. קטפנו תפוחים מעץ ליד הקיוסק שעזרו לנו להעביר את טעם בירת הדובדבנים. אני ושרלוט בדיוק קראנו בטיול את ״דני אלוף העולם״ (רואלד דאל) בו מסופר על דני שאהב לקטוף תפוחים מזן דלישס מעץ שגדל ליד הקרון שלו. חוץ מהתפוחים גם היער בו ממוקם הצימר שלנו הזכיר את היער המפחיד של ויקטור הצל מהסיפור. בזמן שהפיטים ישנו ניצלנו את הזמן לסיים את הספר ב״יער של הצל״ תוך כירסום תפוחי דלישס עסיסיים.



השובבים יוצאים לסחוב פסיונים מה״יער של הצל״


אחרי הצטיידות קלה ושנ״ץ העברנו את חלקו השני של היום ב״אטרקציית ילדים״ בדמות פארק דינוזאורים. הפארק הקטן בליברץ (Liberec) - העיר הגדולה של האיזור - היה הצלחה. מפתח לבילוי מוצלח באטרקציות שקשורות לילדים הוא תמיד לתכנן להגיע בזמן בו המקום כמה שפחות עמוס. ההיסטוגראמה שמספקת גוגל עבור "Popular times״ היא priceless בנושא זה. לנמלה יש אלרגיה חריפה ל״ילדים של אחרים״ שמחריפה ביחס ישר לכמה שהם שמחים.

התפלגות הנוכחות של ״ילדים של אחרים״



פארק הדינוזאורים השאיר רושם עמוק על הילדים - שלא ציפו לדינוזאורים העצומים שזזו ונהמו כשמתקרבים אליהם. בהתחלה הם נבהלו ולא הסכימו להתקרב עד שלאט לאט היחסים התחממו.

אלכס לא מרוצה מנהמות הממותה

פיט מפליא במסלול מכשולים קדמוני


״השובבים״ בסרט תלת מימד נשכני

לא מפחדים

צ׳כיה מוכיחה את עצמה בתור יעד מעולה לבריחה משפחתית מהקיץ הישראלי. מזג האויר בצפון קריר ונעים רוב הזמן גם בקיץ והטיסה הקצרה גם היא יתרון. העובדה שצ׳כיה מצד אחד היא מדינה מצליחה כלכלית (מהעשירות יותר בגוש הסובייטי לשעבר), ומצד שני שמרה על המטבע שלה (למרות היותה באיחוד האירופי) - יצרה מצב שהמחירים פה מאד אטרקטיביים במדינה שהיא מערבית לכל דבר. האוכל פה זול בצורה מגוחכת - זה ממש הרגיש כמו בילוי ללכת לסופר ולקנות מכל טוב במחירים מצחיקים.


משתלטים על הסופר


אחרי יום ראשון עמוס בחוויות ירד הלילה על ה״יער של הצל״. נתראה מחר.

יום שני, 20 באוגוסט 2018

ביוגראדסקה גורה

היום נטייל בBiogradska Gora, שמורת טבע שגולת הכותרת בה הוא יער ראשוני (/יער בתולי) מהאחרונים ששרדו באירופה. יער נקרא ״ראשוני״ אם לא היתה בשטחו התערבות בני אדם כך שהצמחיה ובעלי החיים יכלו להתפתח בצורתם הטבעית. הבוקר לפי התוכניה של הנמלה, שלפה שרלוט את ערכת המדבקות המתאימה והעסיקה את הפיטים ב״מועדון חיות״ כך שיכולנו שוב להאתרגן בזריזות ולצאת מוקדם לנסיעה של כשעה וחצי לכיוון השמורה.


zabliak-28
מועדון ״ניטרול הפיטים״ היומי



היער באמת שונה מאד מזה בו טיילנו ב״אגם השחור״. את העצים המחטניים החליפו מיני אלונים, עצי שיקמה ועצים נוספים חלקם בני מאות שנים. כמעט בכל צעד זכינו לראות משהו מעניין מציץ אלינו מבין טחב העצים הזקנים. גילינו המון סוגי פטריות וסלדנו מכל מיני חרקים חלקלקים. גם בתוך מימי האגם, הודות למינרלים שבקרקע, צומחים מיני אצות מסתוריות.
כפי שכבר הבנו, האמונים על התיירות במונטנגרו אמנם מצויידים בהמון כוונות טובות, אבל לא תמיד בשכל רב: חלק מהשלטים שהוצבו במקום - נראה היה כאילו תורגמו לאנגלית על ידי google translate והוסיפו לטיול מימד הומוריסטי מתנשא. 😈



biogradska-2
מיני פטריות שגדלות על העצים




biogradska-11
שרלוט- חוקרת את שמורת ביוגראדסקה



biogradska-7
פטרייה חייזרית




biogradska-22
יונק טפילי מתפתח מתוך הטחב


biogradska-14
ביתו של דרדסאבא


הפעם איפשרנו לפיטים ללכת כמעט את כל המסלול והם מצידם הלכו יפה מלפנים ושימשו כפיתיון למקרה שחיה קדמונית מגעילה  תבוא להכיש אותנו. בחרנו במסלול קל שמקיף את האגם הקרחוני הנגיש ביותר בשמורה (אגם ביוגראד). בדרך ראינו חבורת נשים שבדיוק התעוררו משנת לילה באוהל שהוקם על שפת האגם. מצד אחד נראה כמו טיול קסום ומיוחד, אך מצד שני כמות היצורים הקדמונים שזחלו לבחורות הללו דרך הנחיריים בלילה, לא עשו לי המון חשק לתפוס כאן תנומה :)

  
biogradska-35
תולעת ״נחיריים״ קדמונית



biogradska-18
אגם ביוגראד



biogradska-31
חרקים מכונפים קדמונים



biogradska-19
הנזל וגרטל משמשים כפיתיון חי ביער



biogradska-23




בחלקו של המסלול, הקימו המונטנגרים קונסטרוקציית שבילים מעץ, שבזכותה ניתן להתקרב לאיזורים הבוציים של היער ולחזות בתופעות כמו העלים העצומים שמכסים חלק נרחב מהשמורה. כאן ניתן לחזות בשלטים שהציבו המונטנגרים שטוענים שהעצים מגיעים לגובה קילומטר ומציינים כל מיני נתונים עבורם אפילו היחידות לא מתאימות לסוג הנתון.



biogradska-26
עלה בגודל שרלוט




biogradska-27
עץ ״בגובה קילומטר״




biogradska-28
עץ מכושף



biogradska-30




 הטיול בביוגראדסקה גורה בהחלט מצדיק את הנסיעה. לפי פרוטוקול הטיול, כולם נרדמו לשנת צהריים בנסיעה חזרה לבית הנחשים. בדרך עברנו להציץ על Đurđevića Tara Bridge - הגשר המפורסם מעל נהר הטארה. גשר הבטון בעל הקשתות הוא באמת פלא הנדסי, אבל בלי להעליב את המהנדסים המונטנגרים, אני מעדיף לנסוע על קטנוע נגד כיוון התנועה באיילון עם כיסוי עיניים - מאשר לעמוד על הגשר הזה שניה אחת מיותרת :) את האטרקציות האתגריות באיזור הנהר (ראפטינג, באנג׳י וכו׳) נשמור לפעם אחרת כשהילדים יהיו גדולים יותר...



zabliak-29
פלאי ההנדסה מונטנגרית



zabliak-30
 Zip Line (״אומגה״) מעל נהר הטארה



בדרך קנינו דבש מונטנגרי הישר מבוטקה שעמד בין 300 כוורות. הפעם למדנו לא לקנות גבינות מונטנגריות מסורתיות וקנינו אמנם גבינות מקומיות, אך בנוסח איטלקי שהיו מצויינות. כשחזרנו הספקנו לעשות סיור בחלקה השכנה ולהבהיל קצת פרות.




zabliak-31
דבש טרי מהדבורה לצרכן



zabliak-32
סיור הבהלת הפרות היומי



zabliak-33
לילה טוב בית הנחשים!


יום ראשון, 19 באוגוסט 2018

מונטנגרו 2018 - אגדת הפליט הסרבי

את חופשת הקיץ השנתית של 2018 בילינו במונטנגרו. מדינת ״ההר השחור״, בדומה לשכנותיה שממזרח למסך הברזל, השכילה בעשור האחרון לפתח את ענף התיירות והפכה ליעד זול, קרוב ומרענן. המדינה הצעירה (לשעבר סרביה ← לשעבר יוגוסלביה) אמנם עדיין לא ״מפנקת״ כמו יעדים במערב אירופה, אך מאידך נחבאים בה חבלי ארץ בתוליים אשר טרם ״התקלקלו״ על ידי תיירות המונית. ארבעה שובבים ונמלה עמלנית אחת - שמנו פעמינו אל הכפרים הנידחים של מונטנגרו כדי לקלקל קצת את השלווה באמצעות תיירות המונית!


gt-18
מונטנגרו, הנה אנו באים




הטיסה הקצרה עברה בלי ארועים חריגים ומהר מאד יצאנו לדרך ברכב שחיכה לנו בשדה הקטן בTivat  שדמה יותר לתחנת אוטובוס מאשר לשדה תעופה. בעוד אנו ה״גדולים״ שבחבורה התמקדנו במעבר משוכה אחר משוכה כדי להתקדם לקראת תחילתו הרשמית של ה״בילוי״, הילדים הספיקו לחוות כמה רגעי שיא בסימן כלי תחבורה: נסיעה במונית, באוטובוס (בשדה התעופה), טיסה במטוס (המכונה ״ארירון״) ואפילו שייט במעבורת בדרך למקום הלינה. הילדים שקראו בעיון את התוכנייה המפורטת שהכינה הנמלה לטיול, נרדמו במערכה הנכונה ואיפשרו נסיעה קלה לצפון מונטנגרו שם נתחיל את הטיול. 



gt-21
טסים ב״ארירון״!



gt-25
מדגימים ״יציבה נכונה״



gt-26
בדרך לצפון - Lake Slano - Nikšić



את הטיול חילקנו לשניים - בחלקו הראשון נטייל בצפון ההררי ובחלקו השני נקנח לחופי הים האדריאטי באיזור היותר תיירותי של המדינה. מקום הלינה הראשון אותו שכרנו הוא בקתת עץ ״באמצע שומקום״ שזכתה לכינוי המפוקפק ״בית הנחשים״.על אף ביקורות הגולשים החיוביות, חששנו קצת בגלל המחיר המגוחך והעובדה שהבית באמת מבודד. ״בית הנחשים״ ממוקם כ10 דק׳ נסיעה מŽabljak - עיירה פצפונת שמשמשת כבסיס לטיולים לפארק הלאומי ״דורמיטור״. בדרך לבקתה עברנו בŽabljak כדי להצטייד בסופר ולאכול ארוחת ערב. למרות שידענו מראש שהמחירים של מוצרי מזון וגם במסעדות יהיו נמוכים, תמיד כיף לגלות את זה בעצמך. שתינו Nikšićko - בירת לאגר מתקתקה וקיצית  (יורו וחצי לחצי ליטר מהחבית(!)), הזמנו מנת טעימות ממאכלי האיזור שנקראה Durmitor Dinner וסוג של גולאש שהיה מדהים. ארוחת הטעימות הכילה מגוון נקניקים מקומיים מעושנים וטעימים ש״העיפו לפיט את המח״ וגבינות מונטנגריות מסורתיות חסרות חן שמוטב היה אם הוצאו מסדר היום המונטנגרי יחד עם הקומוניזם.



zabliak-17
ברוכים הבאים למונטנגרו



zabliak-19
Durmitor Dinner



כשהגענו לבית הנחשים בדיוק התחיל לרדת גשם. בבקתה קיבל אותנו אביו החביב של בעל המקום שלא דיבר מילה באנגלית וניכר שעבר דיכוי כלשהו בעברו. החששות שלנו מהמקום התפוגגו ושתינו עם הזקן המשונה כוס רקייה (סוג של ברנדי מקומי שמאד מזכיר גראפה). מלבד בקבוק רקייה, נתן לנו הזקן במתנה גם בקבוק יין מונטנגרי ושק ביצים מהמשק הבייתי שלו. הבקתה היתה מושלמת בשבילנו: חצר ,מטבח וסלון גדול בו אפשר להעסיק את הילדים. כשהתחזק הגשם והפך למבול, התחילו בבקתה הפסקות חשמל. בעל הבית הסביר שככה זה באיזור כשיש מזג אויר סוער ושזה לא קורה הרבה. לא הייתי משוכנע בהתחלה בעיקר כי היו המון נרות משומשים בכל חדר, אבל לפחות לא מצאנו שום זכר למלכודות נחשים... בעיות החשמל באמת לא חזרו והיינו מרוצים בביתינו החדש. הילדים התנהגו מדהים וקיבלו את ״אות הנמלה להתנהגות לפי הפרוטוקול״. מחר מתחילים לטייל!



zabliak-25
החבורה הצוהלת ב״בית הנחשים״


zabliak-20
ילדים טובים זוכי ״אות הנמלה״



zabliak-21
סיפור לאור חשמל


את יום הטיול הראשון שלנו העברנו ב״אגם השחור״ שצמוד ל בŽabljak. בבוקר שרלוט ״ניטרלה״ את הפיטים באפקטיביות באמצעות מגוון סיפורים והפעלות ואיפשרה לנו להגיע מוקדם לאתר. למרות שהאגם הוא אחת האטרקציות היותר פופולריות באיזור, היו במקום פחות מ-10 מקומות חניה. אמנם לנו זה לא הפריע כי ״פתחנו״ את הפארק, אבל זה עוד סימן לדרך שיש למונטנגרים לעבור כדי להתאים את עצמם לתיירות בקנה מידה רציני יותר.



zabliak-22
מועדון הבוקר בחסות העלמה שרלוט




zabliak-23
מוכנים להרפתקה היומית




ברגע שהגענו לאגם והתחלנו את ההתארגנות ליציאה, אלכס החליטה להתחיל את הרומן שלה עם מימי האגם וברגע אחד של טיפשות תינוקית חסרת פחד, נכנסה פנימה ונרטבה עד הגרביים. תלינו את הנעליים והגרביים לייבוש על התיק והתחלנו לצעוד!



crnoJezero-19
יוצאים לדרך



crnoJezero-26
הפושעת היחפה



crnoJezero-27
הפושע נקודה.




האגם באמת קסום כפי שמספרים. המסלול סביבו לא קשה במיוחד, אבל כולל כמה טיפוסים וירידות שלא איפשרו לפיטים ללכת את כל המסלול ברגל (במיוחד לא כשאלכס יחפה 😀). מזג האויר היה נעים והילדים נהנו להשתולל בטבע ולאסוף ״מבולבלים״ (איצטרובלים). עשינו הרבה הפסקות כדי לספור ברווזים ששטים באגם, לנשנש וקצת להרגע מהחיים האלה...




crnoJezero-30
משתוללים בטבע




crnoJezero-31
פיקניק מול האגם




crnoJezero-32
סופרים ברווזים




crnoJezero-34
סופרים מדרגות



crnoJezero-37
צוות הבנות




crnoJezero-24
צוות הבנים




crnoJezero-23



באחת ההפסקות הורדנו כולנו נעליים יחד עם אלכס ושיכשכנו רגליים באגם. אלכס, שצריכה תמיד להיות צעד אחד לפני כולם, החליטה שלא הספיק לה ובלי אזהרה מוקדמת ביצעה צוקהרה מרושלת הישר לתוך האגם. הפעם לא נשאר שום בגד יבש. הלבשנו לה את הנעליים שכמעט התייבשו, חיתול יבש ואת המעיל של פיט. וכך במקום פעוטה מתוקה וחייכנית, סיימנו את המסלול עם ״פליט סרבי״ בעל מזג חם :)



crnoJezero-42
פעוטה מתוקה



crnoJezero-45
הפליט הסרבי בפעולה


לאחר הצצה בתפריט המסעדה שעל האגם החלטנו לאכול בה. הזמנו ארוחת בשרים ענקית במחיר מצחיק ממנה הילדים מאד נהנו. הפליט הסרבי טרף בשר במשקל גופו וקילל בלי סוף בשפה מזרח אירופאית לא מזוהה. כשחזרנו, רכבים חנו על כל הכביש מהפארק ועד ז׳אבליאק. קנינו פירות יער מהדוכנים שכבר היו פתוחים בכניסה וחזרנו לנוח ולשחק בביתינו הקט. בבית הנחשים חיכו לנו עדר פרות שרעו בחלקה השכנה והפכו לטקס היומי של קריאות מחרישות אוזניים ״לילה טוב פרה״!



crnoJezero-46
מרחץ דמים רב גזעי (מוגש עם צ׳יפס)



zabliak-24
לילה טוב פרה!



zabliak-26
מוציאים שאריות מרץ לא רצויות



zabliak-27
לילה טוב בית הנחשים



סיציליה חלק ד׳ - סירקוזה

את הטיול בסיציליה קינחנו בעיר הנמל סירקוזה. העיר העתיקה הזאת מושכת אליה המוני תיירים בעיקר בזכות ההיסטוריה העשירה שלה. התמקמנו בדירה ששכרנו ...