היום טיילנו באזור אגם אכן שסמוך לחווה שלנו וסביבו עשרות אם לא מאות מסלולים. כמו שכבר הזכרתי, מאד קשה לתכנן כאן מסלול הליכה מראש. למרות שהיה לנו ברושור מעודכן עם רשימה של כל המסלולים, המבחר יותר מבלבל מעוזר. הדרך היעילה ביותר היא ללכת ללשכת התיירות בבוקר הטיול או פשוט ישירות לתחנת אחד הרכבלים. בחרנו לעשות מסלול שיוצא מתחנת הרכבל של Rofan מהעיירה Maurach.
אחרי העליה ברכבל ראינו איך המקומיים בוחרים את מסלול ההליכה שלהם - על גבי שלט מסלולי הסקי של החורף היה פירוט של מבחר מסלולי ההליכה המומלצים כולל זמנים ותאורים. החלפנו את המסלול אותו תכננו באחד המסלולים מהשלט ויצאנו לדרך.
אחרי העליה ברכבל ראינו איך המקומיים בוחרים את מסלול ההליכה שלהם - על גבי שלט מסלולי הסקי של החורף היה פירוט של מבחר מסלולי ההליכה המומלצים כולל זמנים ותאורים. החלפנו את המסלול אותו תכננו באחד המסלולים מהשלט ויצאנו לדרך.
אגם אכן
מתכוננים ליציאה
מזג האויר היה מושלם, לצד המסלול המון פרות ליוו אותנו עם צלצולי פעמונים וגעיה והמסלול שבחרנו באמת היה בחירה מוצלחת גם מבחינת הנופים וגם מבחינת דרגת הקושי. עלמה שרלוט, אחרי כל כך הרבה טיולים, כבר היתה בכושר הליכה מקסימלי ועד הפסקת הצהריים הלכה לבדה מרחק לא מבוטל.
מרוב ביטחון עצמי, ברוב המסלול לא הסכימה השרלוטין אפילו לתת לנו יד, מה שעלה לה בפיצלוח קל של המצח. כשנפלה על הפרצוף - רצנו אליה בבהלה, הרמנו אותה על הידיים להערכת נזקים אך היא רק צעקה - הכובע שלי! הכובע שלי התלכלך! ניקינו את הכובע ואחרי משא ומתן הוסכם שבחלקים המסוכנים חובה לתת יד לאבא או לאמא. התמונות מנקודה זאת, לנוחיות הקורא עברו עיבוד להסרת פנסים :)
הדונקלר שועל ההרים
את ארוחת הצהריים אכלנו מול נוף האגם והמשכנו לרבוץ ב״ספוט״ שמצאנו עוד שעה קלה לפני שיצאנו לדרך חזרה. השילוב המושלם של אתר סקי בחורף ומסלולי הליכה בקיץ מאפשר לאזורים שלמים להתפרנס מתיירות (פנים וחוץ) במשך כל השנה. חוץ מהרכבלים שממשיכים להיות מנוצלים, גם הבקתות שמגישות אוכל לגולשים וממוקמות ״באמצע שומקום״, הופכות את עורן לטובת הקיץ. כמעט בכל מסלול הליכה שעשינו, גם אלו שלא מצויינים בספרי הטיולים הסטנדרטיים, תמיד היו בקתות שהוציאו שולחנות עץ לשמש והגישו למטיילים בירה צוננת וערימת נקניקיות משומנות. אנחנו, בגלל שתמיד הכנו ארוחות צהריים בעצמנו, הצלחנו להתאפק ולדלג על החזירות - חוץ מכמה הפסקות בירה קלות להתרעננות. כמעט כל האנשים שראינו היום היו מקומיים, אנשים בכל הגילאים: משפחות עם ילדים, קבוצות חברים וייצוג מרשים לזוגות בגילאי השישים פלוס.
הפסקת צהרים מול האגם
אחרי ארוחת הצהריים השרלוטין נכנסה לתיק ונרדמה לתנומת הצהריים שלה בדרך חזרה לתחנת הרכבל. עוד יום נהדר בטירול והתחזית מספרת לנו שגם המשך הטיול הולך להיות בהיר ויפה. הרכבל של רופאן מוזכר בספרי הטיולים בהקשר של האומגה המשודרג שיוצא מכאן, ממליץ למי שמבקר להוסיף מסלול טיול באיזור המדהים הזה. אם לא היו פה עוד אלף אזורים עם מסלולי טיול - אני די בטוח שיכולנו לעשות פה כל יום טיול אחר ולהנות לא פחות.
שנת צהריים ניידת
אחרי המסלול, חזרנו לנוח קצת בחווה ולהכין ארוחת ערב. עלמה שרלוט נדבקה לאחד הילדים של בעלת החווה ויחד שחקו עם הארנבים. בשלב מסויים הילד שמרוב שלווה וטבע כנראה כבר ממש משועמם התחיל להתעלל בארנבים ונאלצתי לשים סוף לידידות המופלאה - לפני שהאורחת היהודונית הפכה לאחד משפני הניסוי. כמו שהבטחנו לעצמנו, לא רדפנו אחרי אטרקציות והצלחנו לא מעט לנוח גם בטיול הזה. ההתרגשות מהחווה איפשרה לשרלוטין להמשיך להוציא מרץ גם כשאנחנו נחים.
שפני הניסוי של פרנץ
ארוחת ערב ״של בית״
