היום הגיע הזמן לעזוב את החווה שלנו בפלכאו ולעבור לחצי השני של הטיול שלנו בחבל טירול. את היום העברנו בנסיעה בכביש המפורסם ביותר באוסטריה - מעבר ההרים ה-Grossglockner. הכביש שנסלל בין 1930 ל 1935 מושך אליו מיליוני תיירים שבאים לחזות בנופים ההרריים. הכביש מאד פופולארי גם בקרב אופנוענים ששועטים בפיתולים בהמוניהם.
בכביש הנופי הסדירו האוסטרים לא מעט תחנות עצירה ובהן אטרקציות שונות ומשונות - מגן שעשועים בנושא כריית כבישים ועד מסלולי הליכה קצרים בנושא הטבע האלפיני. בולט מאד לאורך כל הטיול שלנו פה שהאוסטרים מקפידים תמיד לתבל את האתרים התיירותיים באינפורמציה או מתקנים לילדים. בחרנו מספר קטן של עצירות, בעיקר כדי להתרשם מהנופים שבאמת היו יפים.

ה״דונקלר״ חוצב מנהרות הרים

ה״דונקלר״ חוקר צמחיה האלפינית

ה״דונקלר״ מפר שלוותה של כבשה

ה״דונקלר״ נותן נאום לאומה
בסך הכל בילינו היום על הכביש די הרבה זמן. קניית מארז הדיסקים של הסיפורים לפני הטיול בהחלט הצדיקה את עצמה והקלה על הנסיעות, אבל היום - לאבא קפץ כבר הפיוז והוכרז עוצר דיסקים. מעכשיו ועד להודעה חדשה, הסיפורים היחידים שסופרו הם ״סיפורים של אבא״. הסיפורים של אבא מורכבים מקוי עלילה עתירי תפניות בכיכובן של דמויות אקראיות מתוך עולם התוכן של השרלוטין. העלילות תמיד הולכים ומסתבכות עד שפותרות את עצמן תמיד ב״מונסטר אקס משינה״ - כאשר מגיעה מפלצת ענקית, טורפת את כל הדמויות ומסיימת בחן מפלצתי את כל קווי העלילה.
ליד מרכז המבקרים, באופן קבוע מסתובבות מרמיטות. המרמיטות הן סוג של ״סנאי אלפיני״ חמוד שהאוסטרים אוהבים לעשות קרם פנים מהשומן שלו. צפינו ביצורים והאזנו לשריקותיהם בזמן שאכלנו את ארוחת הצהריים שלנו
האטרקציה האחרונה על הכביש לפני שיצאנו לנסיעה הארוכה לטירול ולמרתון סיפורי המפלצות בדרך, היתה ביקור בתצפית על שם פרנץ ג׳וזף( - יש לבטא כמו השרלוטין: ״פחחנץ ג׳וזף״). הקרחון הגדול משום מה לא כל כך הרשים - כנראה היה זה מזג האויר המעונן, או העובדה שכבר ראינו המון קרחונים דומים - אבל בהחלט שווה ביקור.
הגענו לקראת ערב לחווה החדשה שלנו בטירול וקפצנו למסעדה מקומית נחמדה. בזלצבורג לרוב בישלנו בחווה, בטירול לעומת זאת ננסה לצאת למסעדה או שתיים כדי לטעום מהמטבח הטירולי המפורסם. לקינוח טעמנו את הקייזרשמרן המהולל - הפנקייק האוסטרי הענק שהיה... פנקייק ענק...
זלצבורגלנד מאחורינו - טירול הנה אנו באים!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה