הפארקים של יוטה - ארצ׳ז

אחרי יומיים של נסיעה דרומה, הנוף המיוער התחלף לחלוטין בנוף מדברי. במהלך כל הנסיעה הבחנו איך הצמחיה הולכת ומשתנה, מתמעטת, עד שנעלמה כמעט לחלוטין. הבסיס עבור הימים הקרובים יהיה העיירה Moab שביוטה, והיא תשמש לנו בסיס לפארקים הלאומיים שבאזור. למרות שאנחנו נוסעים עם ״הבית על הגב״, הילדים אוהבים כשישנים כמה לילות באותו המקום והם מרגישים בבית. לנו ב Portal RV Resort. בשל החום הכבד השורר במהלך היום בעונה זאת, הימים שלנו התחלקו ל 3 - טיול מוקדם בבוקר, חזרה למקום הלינה לשכשוך בבריכה עד עבור זעם החום - ופעילות ערב קלה. היתרון במדבר הוא כמובן היובש, שעוזר להרגיש אנושי גם כשהטמפרטורות עולות.

פרחחים בורחים מהחום

פיזור החום לפי שעות היום בעונה החמה באיזור Moab

בזמן ששרצנו בבריכה השארתי על האש את ״קדירת שלוש החיות״ וחיסלתי את כל שאריות הבשר מהימים האחרונים. הבישול הארוך מאפשר לטעמים להתערבב, לג׳לטין להחלץ ולקדרה להיות קסומה ומשביעה כשאוכלים אותה עם בגדי ים רטובים מיד עם היציאה  מן הבריכה.

קדרת ״שלוש החיות״ מתרככת לאיטה

״בריכת הבית״ לימים הקרובים ב Portal RV Resort

מתחממים לפני ארוחת הערב

 הדרך לצנן את הגוף והנפש אחרי שהילדים כבר ישנים

 

את היום הראשון מבסיסנו החדש ב Moab העברנו ב Arches National Park. הפארק המדהים הזה נהיה יותר ויותר פופולרי בשנים האחרונות, כך שכדי למנוע עומסים, השנה  התחילו הNPS (רשות שמורות הטבע הפדרלית) בפיילוט של אישורי כניסה לפי שעות ביום. מפני שבטיול הקודם שלנו בפארק הקסום הזה, לפני עשור, זכרנו שהשארנו מסלול אותו לא הספקנו לחרוש, ידענו בדיוק מה נעשה פה. הזמנו Permit לכניסה לפארק התקף בין השעות 7 ל 8 בבוקר והתייצבנו בשער הכניסה ב7 בדיוק לפני שחום המדבר החל עוד לבעור. הריינג׳רים הקפדנים, תמיד מחמיאים לנו על העמידה בטקסים שלהם שהנמלה מבצעת באופן מושלם להחריד - תמיד מוכנים אצלה כל האישורים ואף מוחזקים באופן הנכון כשהאצבע לא מכסה את הפרטים המעניינים.

נמלה עמלנית מטורפת - עומדת בכל ציפיות הריינג׳רים

  המסלולים בפארק הקשתות

מתחילים בטיפוס!

אחרי שבטיול הנוסטלגי שלנו , צעדנו ב Double O Arch, הפעם השלמנו את המסלול לקשת המפורסמת ביותר בשמורה הלוא היא ה Delicate Arch. המסלול שאורכו 6 ק״מ, עם עלייה בגובה של כ200 מ׳ מדורג קשה, אך הוא לא לגמרי כזה. ממליץ בחום על המסלול לכל אוהבי הלכת! בדרך למעלה, פגשנו ריינג׳רית נחמדה בשם אגנס שהתלהבה מיכולות הטיפוס של פיט וליוותה אותנו כל הדרך למעלה. המסלול מלא בהזדמנויות לטיפוסי צד והשתוללויות. את רובן הנמלה, בחוכמתה, אישרה לבצע רק בדרך חזרה.

עם אגנס הריינג׳רית הגרמניה

פיט - מלך המטפסים

טיפוס צד עם אישור נמלה חלקי

המסלול מרהיב כמעט לכל אורכו, אך ללא ספק, נקודת השיא בה רואים את הקשת המפורסמת (והעדינה) מוציאה מכל מי שמגיע אליה קריאות התפעלות. לקראת הקשת, השביל מתחיל להיות צר ומסוכן יותר. הרוחות באיזור הקשת הקשו את ההתקדמות, אבל צלחנו את הקטע המאתגר די מהר. הקימה המוקדמת כרגיל הצדיקה את עצמה כשהיינו בנק׳ כמעט בגפינו. הקשת המרהיבה הקשתה עלינו את העזיבה ונשארנו לידה לנשנש, לאגור כוחות, ולצלם בלי הפסקה.

משפחת ליברמן כובשת את הDelicate Arch

עם אגנס - ליד הקשת

אגנס סיפרה לנו קצת על המשמעות של להיות ריינג׳ר ולהגן על השמורה. לוקחים פה את התפקיד בצורה מאד רצינית, ומלבד תואר אקדמאי הנדרש באחד מהמקצועות הרלוונטיים, צריך להגיש בקשות ממש כמו לקולג׳ים היוקרתיים ומאד קשה להתקבל. פרט ללטייל כל היום במסלולים מדהימים, הריינג׳רים לוקחים איתם ציוד חילוץ ומסייעים בפעולות חילוץ שונות ומשונות, שנזקקים להן לא מעט. התפקיד שאגנס אוהבת, הוא לפטפט עם המטיילים, להעשיר את הידע שלהם, ולהפיץ את אהבת הטבע.

משם התחלנו בירידה למטה. בדרך פדינו את כל הזדמנויות הטיפוס שלא הורשינו בהלוך והשתמשנו בפארק (רק איפה שמותר כמובן) כפארק שעשועים של הטבע. אמנם הפארק לא מגוון וגדול כמו ילוסטון, אך בתור יום טיול - הוא לגמרי זוכה בציון הגבוה ביותר. נראה ששיטת היתרי הכניסה נדרשת מפני שאפילו כשהכניסה מוגבלת, בשעות המאוחרות יותר הכל נהיה עמוס. בכניסה לפארק ראינו תמרורים המסמנים למכנוניות כמה זמן המתנה מנק׳ זו עד הכניסה לפארק. השלט הרחוק ביותר הראה שעתייים(!)

מבט אחרון על ה Delicate Arch

טיפוסים והשתולליות - הפרחחים

מר וגברת ראש-כדור יוצאים לטייל

סטטיסטיקות מסלול מפורטות - שירות מטעם הנמלה

לפני שעזבנו את הפארק, הספקנו לעשות עוד מסלול קצר (כ2 ק״מ) ב Windows Trail. גם שם התעסקנו בעיקר בטיפוסים ותמונות. הפארק הזה פשוט מדהים. הריינג׳רים אמנם מבדילים פה בין ״קשתות״ ״חלונות״ ו ״גשרים״ - אבל אם להיות כנים - אין באמת הבדל. גם ההסברים השונים והמשונים ששמעתי ועליהם קראתי לגבי סיבת היווצרות הקשתות, לא ממש מניחים את הדעת. איך דווקא באיזור כל כך קטן נמצאים יותר מ 2000(!) מבנים בצורת קשת. פלאיות הן דרכיו של הטבע - יש כל כך הרבה פרמטרים שמשפיעים על מבנה הקרקע - סוג המשקעים, מזג האויר, הבקטריות שמתפתחות הפרשי הטמפרטורות - שפשוט אפשר לקבל את זה שאין הסבר קוהרנטי - אוסף התנאים באיזור הזה יוצר קשתות וזהו... הרכב הסלע והאקלים דומה לאיזור מכתש רמון וים המלח אצלנו (סלעים אוופוריטים), כך שיש סיכוי למצוא קשתות אצלנו ״בחצר האחורית״ בעוד כמה מיליוני שנים... 

טיול טיפוסים ב Windows Trail

מדיטציה משפחתית בגובה רב

קשת, גשר, חלון או... סתם חור.

זיכרון ילדות שצף לי בטיול הזה הוא שהיכולת לטפס למקום כלשהו - ממש לא מבטיחה שאפשר באותה הקלות גם לרדת ממנו. אחרי כמה ״תקלות״ קטנות בחזרה מטה, עצרנו קצת את הטיפוסים וחזרנו ללכת ״כמו שצריך״ לשביעות רצונה של הנמלה.

טיפוס שהסתבך...

עלמה שרלוט כובשת את העולם

אחרי יום הטיפוסים הגדול, פינקנו את הילדים לראשונה בחייהם ב״פרוזן יוגורט״. הגרסא האמריקאית של ה״מרענן״ היא כמובן מוגזמת וחזירית במיוחד. הילדים לא ידעו את נפשם מרוב אושר כשראו את מגוון טעמי היוגורט, התוספות הצבעוניות והאפשרות פשוט לבחור מה שבא להם בלי שהוריהם יספרו להם כפיות סוכר 😅.

אפילו נשות האיימיש לא פוסחות על השחיתות

אחרי היוגורט המרענן, חזרנו לבריכה למנוחת הצהריים, התרחצנו ויצאנו לאכול ארוחת ערב בשקיעה בDead horse point state park. ה״סטייט פארק״ נצבע בגווני אדום וצהוב מרהיבים סביב זמן השקיעה, וגיוונו את את ארוחת הערב בדמות פיקניק ברקע דמדומים. עייפים מהיום עמוס החוויות חזרנו לPortal והתרסקנו לשינה מתוקה.

עוד השתוללות צהרים בבריכה

פיקניק רומנטי על סף תהום - Dead horse point state park

Dead horse point state park

המשך יבוא...

דרומה - אל המדבר

אחרי בוקר אחרון של אנדרנלין בילוסטון , עזבנו אזור הפארקים ילוסטון וגראנד טיטון הירוקים, ופנינו דרומה לקראת הפרק המדברי בטיול שלנו. במקום לנסוע 9 שעות, העדפנו לחלק את המסע דרומה על פני יומיים, ובדרך לבקר בכל מיני מקומות מעניינים. אחרי הצטיידות ב Whole Foods שבג׳קסון, המשכנו דרומה כדי לקצר מרחקים ולנו בחניון לילה ״באמצע שומקום״ הנקרא בשם המשעמם Yellowstone Trail RV Park. המקום הפתיע לטובה ולראשונה המקלחות בו קיבלו את מלוא חמשת כוכבי הנמלה למקלחות! המדדים העיקריים הנלקחים בחשבון בדירוג המקלחות הם: ניקיון, כמות הווים בתא, טמפרטורת המים, זרם, אפשרות לראש מקלחת באחיזה, גודל התא, שביל גישה שאינו בחול וכמובן - מצב רוחה של הנמלה. מזג האויר היה חורפי וניצלנו את ההזדמנות האחרונה כשעדיין קריר כדי לפנק את הילדים בשוקו חם על הבוקר. בימים הקרובים נכנס למצב של קימה מוקדמת כדי להביס את עומס החום הכבד השורר באזור יוטה בחודשי הקיץ. 

יום גשום בWyoming - הזדמנות אחרונה לשוקו חם למשך הרבה זמן

בבוקר המשכנו לנסוע לכיוון Flaming Gorge, עיירת נופש שקטה השוכנת בפאתי יוטה בדרום מדינת Wyoming. במהלך עצירת תדלוק בדרך, זכינו לחוות עוד ״חוויה אמריקאית״ כשלפתע ראיתי שלט ענק המפרסם חנות זיקוקים באמצע הישמון. באמצע ויכוח ה-״מה פתאום להכנס, בשום אופן״ עם הנמלה, וההסבר המנומק שלי, שמדובר בחלק מהההואי האמריקאי, קטעה אותנו אלכס בטבעיות ילדית: ״אבא, גם אתה מבוגר, אם אתה רוצה להכנס, אז מותר לך״. בשמחה גדולה ובחסות המתוקית שלי, יצאנו בדילוגים ארבעת ה״ילדים שבלב״ לתוך החנות העצומה. בפנים קיבלה אותנו מוכרת מקועקעת מקומית שנראה כי מעולם לא יצאה מהעיירה. לא ידעתי למה לצפות, האם אפשר לקנות שם גם רובים? בזוקות, אולי אפילו טנק קטן - הרי זאת אמריקה! 

אי אפשר לפספס - הפתעה באמצע הדרך

בחנות היו אלפי סוגי נפצים בגדלים שונים ומשונים. אחרי שיחה ידידותית עם המוכרת, והעלאת זכרונות ילדות על סחר בנפצים בישראל, ותוך התחשבות אצילית במאוואיה של הנמלה, סיכמנו לקחת שלל נפצים ״לא מאד בעייתיים״. כאלה שעושים רק רעש חלש יחסית, לא נראים ממרחק קילומטרים - ובעיקר - חוקיים לשימוש ביוטה בשטח שאינו השטח הפרטי שלך.

סופרמרקט של זיקוקים ונפצים - אמריקה!

שלל צנוע ומתחשב - עם החברה החדשה

משם המשכנו לFlaming Gorge כאשר התחנה הראשונה היא הסכר הגדול שיצר את השמורה. הקיר העצום, שסוכר את הGreen River, בדומה לאתרים דומים באזור בהם ביקרנו בטיול אחר, הוא חלק ממערכת סכרים המזינים את נהר הקולורדו. מלבד אספקת מים, רצח דגים, והפקת אנרגיה הידרו-אלקטרית נקיה, הסכר גם מייצר הזדמנות נופש בדמות אגם קסום שנוצר באמצע המדבר ומאפשר חופשה הכוללת ספורט מים, בטן גב, טיולים ובעיקר דייג. האזור ידוע בדגי הטרוטה השמנים והטעימים שלו, וסיורי דיג מודרך ופרטי יוצאים מהעיירה ומוזמנים על ידי המקומיים חודשים ארוכים מראש.

\

לפני

אחרי

מרכז המבקרים של הסכר Flaming Gorge - אפשר לוותר

בניגוד למרכזי מבקרים של סכרים דומים בהם ביקרנו, מרכז המבקרים של Flaming Gorge Dam היה די מאכזב, ופרט ללהציע סוכריה לילדים, לא היה לגברת במשרד שום דבר חכם לתרום לנו. עצם גודלו של הסכר מרשים בצורה אובייקטיבית. מפלץ הבטון טומן בחובו סיפור הנדסי מפואר גדול יותר של ״נצחון האדם על הטבע״, שלפעמים אנחנו לוקחים כמובן מאליו. הסברנו קצת לילדים מה רואות עיניהם ותרגמנו כמה מהשלטים במרכז המבקרים, אך לצערינו אין אפשרות לסייר בתוך הסכר ולהתרשם ממנו בצורה עמוקה יותר. מבחינת הילדים המנה העיקרית של הביקר באיזור הסכר היתה להינות מהתוצאה שלו - אגם גדול שאפשר לטבול בו ולהשתולל קצת. פרסנו ארוחת צהרים ליד האגם והשתוללנו קצת לפני שהמשכנו הלאה בדרכנו.

הפסקת השתוללות באגם - Flaming Gorge

פריסת צהרים שקטה

משם המשכנו למסלול נופי קצר על גדת הקניון בשם Red Canyon Overlook Trail. אמנם המסלול היה סגור לצורך התקנת גדר שתמנע נפילה חופשית לקניון, אך ״יצרנו״ מסלול משל עצמנו ההולך לכיוון דרום על הגדה (במקום צפונה כפי שמכוון המסלול הרשמי). מבלי להתרחק הרבה, ועם קצת זהירות שלא לצנוח לתהום, זכינו בטיול נופי קצר ומרהיב.

צופים על ה Green River מבלי לצנוח לתוכו - Flaming Gorge

למרות אפשרויות הבילוי המוצעות בעיירות על שפת האגם, אחרי ימים עמוסים באטרקציות העדפנו לנוח קצת בחניון הלילה הנחמד בו לנו בעיירה Manilla. העיירה כבר נמצאת בתוך גבולה של מדינת יוטה, ממש קרוב לאגם המלאכותי הגדול של ה״ערוץ הבוער״ (Flaming Gorge). הצעירים בנפשם נהנו מגינת השעשועים הקטנה בחניון הלילה ומרדיפה אחר השפנים הקטנים שרצו בשמורה ״מחפשים״ להיצלות בגריל. נפשנו קצת, התפנקנו בצליית ארוחת ערב אמריקאית הכי טיפוסית ושתינו בירת Pale Ale מקומית מרעננת.

למחרת בבוקר השכמנו קום עם אנרגיות מחודשות. ככל שמדרימים הטמפרטורות נוסקות והימים נהיים חמים כך ששעות הבוקר המוקדמות הן מבחינתנו ההזדמנות השפויה לטייל. נסענו לכיוון ה National Dinosaur Monument. על הגבול בין יוטה לקולורדו הוקם לפני כ100 שנה אתר מיוחד לשימור מורשת חקר הדינוזאורים. החפירות באיזורים הללו בארה״ב שינו את כל מה שאנו יודעים היום לגבי הלטאות העצומות. בנסיעות הארוכות, אנחנו אוהבים לשמוע פודקאסטים - חלקם למבוגרים, וחלקם לילדים. הילדים מאד אוהבים את הפודקאסטים של ״כאן חינוכית״ שצבעו לנו את הטיול והעשירו אותו ברובד נוסף. שמענו את כל הפודקאסטים שמצאנו הקשורים לאמריקה - מ״גילויה״ על ידי קולומבוס, דרך מלחמת העצמאות בהנהגת ג׳ורג׳ וושינגטון ועד מסעם המופלא של לואיס וקלארק. בדרך היום, שמענו פודקאסטים על דינוזאורים שהטעינה אותנו בסקרנות לקראת ההרפתקה היומית.

בניגוד להרבה אתרים הקשורים לדינוזאורים, הDinosaur National Monument הוא לא ״מוזיאון״ לתצוגת דינוזאורים, אלא אתר המקדש את הפלאונתולוגיה ואת דרך הגילוי של המאובנים. באתר מספר שבילים ארוכים וקצרים. מפאת החום, בחרנו במסלול הקצר ״Fossil discovery trail״. המוביל ממרכז המבקרים אל ה Quarry Exhibit Hall. במהלך השביל ניתן לראות מספר נקודות בהן עדיין ספונים מאובנים בתוך הסלע אותם ניתן לאתר ולדמיין שאתה אינידיאנה ג׳ונס. אך אולם התצוגה שבקצה המסלול הוא ללא ספק גולת הכותרת.

Dinosaur National Monument - Visitor center

 מסלול ההליכה Fossil discovery trail

חוקר העצמות הנודע פיט טוביאס ליברמן

הציור השבועי לילד חוליות עמוד שדרה שהתאבנו בסלע

אולם התצוגה ה Quarry Exhibit Hall, הוא מבנה המשמר מקטע שנחשף בהר, בו קבורים למחצה  אלפי(!) עצמות דינוזאורים. הריכוז המוגזם של עצמות נגרם מסחף של נהר ומשקעים ששימרו את העצמות מיליוני שנים. היה ממש מלהיב לראות כך את המאובנים מציצים מתוך הסלע. אפשר רק לדמיין איך זרחו פניהם של החוקרים בשנות ה30 של המאה הקודמת כשהגיעו לאיזור. באולם התצוגה היו מוצגים אינטראקטיביים המאפשרים לשייך את העצמות שרואים לסוג דינוזאור והסברים על המינים ועל ההיסטוריה של המקום.

הר מלא עצמות!

אתר החפירות כפי שנתגלה במאה שעברה - לפני הקמת אולם התצוגה

תוכנה לסיווג העצמות

אולם התצוגה Quarry Exhibit Hall

בניגוד לאירופה, בה רוב השטח מיוער וצריך לחפור כדי לחשוף מאובנים, באזורים המדבריים בארצות הברית, הגאולוגיה נמצאת מעל פני השטח, כך התאפשר עושר חסר התקדים של ממצאים. ההאזנה והקריאה על חקר הדינוזאורים באיזור חשף בפנינו אורות וצללים דווקא במין האנושי. מצד אחד, הצלחנו לשחזר מה קרה פה לפני עשרות ומאות מיליוני שנים על ידי שימוש בטכנולוגיה מופלאה ושיתופי פעולה מדעיים. ומצד שני, כמות המידע שאבד בשל אגו וקטנוניות אנושית במלחמות הכבוד סביב הגילויים הפלאנטולוגים חושפות את החולשות האנושיות (למי שמתעניין, חפשו על מלחמת העצמות - bone wars בין Marsh ל Cope) . נקווה שחוקרי העתיד שימצאו את המאובנים שלנו אחרי שנשמיד את עצמנו במלחמות, יקירו לנו חסד ולפחות נוצג במוזיאונים מגניבים עם כל מיני תאוריות על האופן בו חיינו והאם היו לנו נוצות, פרווה, או קשקשים…

משם המשכנו לMoab, שביוטה כדי להתחיל את הפרק המדברי של הטיול שלנו. בדרך, עברנו בעיירה קטנה בשם ״דינוזאור״ (Dinosaur). עברנו ליד בית העיריה ודימיינתי בתוכה את כבוד ראש העיר יושב במשרדו בתחפושת הדינוזאור מנהל ביד רמה את ענייני עירו המטופשת. 😀 

ברצינות - יש עיר כזאת... (אוכלוסיה כ300 איש)

המשך יבוא...