אוסטריה 2015 - אגם גוסאו

את יום השמש הנהדר הזה הקדשנו כולו לאגם גוסאו. ברוב ההמלצות שסקרנו ובשני ספרי הטיולים שקראנו - מציינים את גוסאו בתור עצירה בדרך לאטרקציות אחרות. ככל שקראנו יותר הבנו שאין בעצם שום סיבה למהר - אם המקום כל כך יפה ורגוע כפי שמספרים - אז למה לא פשוט להנות ממנו כמה שיותר? באמת יש באזור המון מה לראות, אבל העדפנו להשאיר דברים לפעם הבאה ולהנות ברוגע ממה שכן עשינו... ובהחלט תהיה פעם הבאה באוסטריה!

כמו בכל בוקר השקמנו קום, הכנו ארוחת בוקר של אלופים עוד לפני שהדונקלר קץ והגענו לאגם בין המכוניות הראשונות. בסוף כל יום כשחזרנו למגרשי החניה תמיד נדהמנו לגלות עד כמה רחוק עוד אפשר לחנות. במיוחד בשיא העונה כאן - הגעה מוקדמת בהחלט משפרת את יום הטיול.

הרכבת השקימה קום - אגם גוסאו



בוקר טוב אמא נמלה

 סביב אגם גוסאו יש המון מה לעשות, את הבוקר התחלנו בהקפת האגם עצמו - מסלול קצר יחסית ויפה. משום שרצינו לאמן את הדונקלר בwandern זה לקח  כשעתיים - כולל רביצות מול האגם והאכלת ברווזים בתפוחים.

הו שלווה



ברווז בסכנה




מממ.. רעל



Dass Dunkler Wandern

אחרי שסיימנו את המסלול, שכרנו סירת קטנה כדי לשוט באגם. באגם כולו ניתן לשכור רק כ5 סירות, כך שהאגם המקסים הזה היה כמעט כולו לרשותנו. אחרי משא ומתן קצר אך עיקש, הוסדר כי אבא הוא זה שמנווט בסירה, השרלוטין היא העוזרת הראשית והנמלה מונתה לרב-משרתי הסירה. אמנם בשבילנו זה נראה טריויאלי, אבל בשביל השרלוטין זהו השייט הראשון בחייה הקצרים. אחרי כל השירים והסיפורים על סירות - ההתרגשות היתה גדולה. פחד הוא לא תכונה חזקה אצל הדונקלר ובמשך כל השייט היא רצה מצד לצד, קפצה, השתוללה ונקטה בכל צעד שעשוי לקרב את הגוף המיניאטורי שלה אל קרקעית האגם. כדי לנסות להפחיד אותה, מידי פעם ניערתי את הסירה הפצפונת מצד לצד ואמרנו שיש ״סערה״ וחייבים לשבת. אמנם בעיקר הפחדתי את הנמלה, אבל בסופו של השייט חזרנו כל המשפחה אל חוף מבטחים.

צוות המשנה



רב החובל על הסיפון



הנהג האוטומטי (מודול השמדה עצמית)

אחרי השייט, אכלנו את ארוחת הצהריים היומית שלנו תוך רביצה על חלקת דשא מול האגם. אחרי המנוחה עלינו ברכבל (Gosaukamm) לתחנה שנקראת Zwieselalm וממנה יוצאים מספר מסלולי הליכה. בחרנו מסלול שאיני זוכר את שמו אחרי התייעצות עם המפעיל של הרכבל. באופן כללי ברוב המקומות בהם רצינו לעשות מסלולי הליכה - תמיד היה קשה או בלתי אפשרי להוריד את הברושור המדוייק של המקום דרך האינטרנט - למרות שזהו מדריך המחולק בחינם. מצד שני כשמגיעים לאתר - תמיד יש מידע מדוייק ומועיל.

ארוחת הצהריים הרשמית



אגם גוסאו




הנמלה מחפשת משמעות




שנת הצהריים הרשמית

כמו שעון, השרלוטין התרסקה לשנת צהריים קלה במהלך המסלול, אותה ניצלנו לטיפוס החלק הראשון של המסלול הנופי שבחרנו. כשהתעוררה, סוף סוף הלכה חלק ניכר מהמסלול ברגל - האימון מתקדם יפה, בכל יום הילדה שלי הולכת יותר ויותר מרחקים בתוואי שטח שונים ומשונים (לרבות ״תוואי קקי של פרות״)

בוקר טוב


הפסקת מנוחה מול אגם גוסאו

הלילה הוא הלילה האחרון שלנו בחווה בפלכאו, מחר נעבור לאיזור טירול. נפרדנו מכל החיות, רכבנו על הסוסה שרה והתארגנו לקראת החצי השני של ההרפתקה שלנו באוסטריה.

אוסטריה 2015 - הדונקלר פוגש שלג

היום ביקרנו בהר והקרחון קיצשטיינהורן Kitzsteinhorn, שהוא חלק מרכס ההרים Hohe Tauern. בחורף זהו אתר סקי פופולארי ובקיץ מסלולי הסקי הופכים לרשת שבילי הליכה מסועפת. בחלק הגבוה ביותר של האתר (הרכבל השלישי) נשמר קצת שלג כל השנה ואפשר לגלוש על מזחלות ולהתחיל לאמן את עלמה שרלוט לקראת קריירת הסקי שאני מיעד לה.

מתוך מפת המסלולים בחרנו עוד בארץ לעשות על הבוקר מסלול ארוך יחסית שנקרא Alexander Enzinger Weg ויוצא מתחנת הרכבל השניה ה-Alpinecenter. לאכזבתנו מזג האויר היה מעונן ולא ממש היה אפשר לראות שום דבר בבוקר, אז אחרי שיטוט קצר בעננים החלטנו לעלות להשתולל קצת בשלג ולנסות שוב מאוחר יותר

בוקר מעונן - קיצשטיינהורן

 אחד הרכבלים במסע שלנו במעלה הקרחון היה גונדולה גדולה בה מנסים להכניס כמה שיותר אנשים. הגונדולה היתה כבר מלאה והיינו בטוחים שיוצאים לדרך - אבל אז הגיע המפעיל והסביר בגרמנית בליווי תנועות ידיים תקיפות: ״להדחס בקרון, עד הסוף״ - הם מומחים פה בדברים כאלה...

רכשנו עבור הדונקלר כפפות ילדים קטנות וחמודות בהן היא השתמשה בעיקר כדי לנופף לשלום בלי סוף לכל הסובבים. המפגש הראשון של השרלוטין עם שלג היה מרגש ביותר - מזחלות, נפילות ושפתיים כחולות שכרגיל תמיד מחייכות :)

כפפות השרלוטין החדשות

עוד פעם - עוד פעם אבא!

אחרי כמה התרסקויות בשלג, כשצבע השפתיים של השרלוטין נראה כבר פתולוגי, עזבנו את אזור שעשועי השלג וחזרנו ברכבל לAplinecenter בדיוק כדי לגלות שמתחיל להתבהר! את המסלול המקורי שתכננו נאלץ לדחות לפעם הבאה, אבל אחרי התייעצות החלטנו לרדת במסלול של כשעתיים שיוביל אותנו לתחנת הרכבל התחתונה, ממנה נוכל לחזור למטה.

מתבהר!



מהר! יוצאים לדרך



אבל לאן?



לשם כמובן, לשם!

תוך שניה וחצי מהרגע שיצאנו עלמה שרלוט ״התרסקה״ בתיק לשנת הצהריים שלה. ההשתוללות בשלג עייפה לה את הצורה. סוף סוף מטיילים קצת!

לילה טוב ע״ש

המסלול היה מקסים. נופים של אגמים, קרחונים וטמפרטורה קרה ונעימה. כשע״ש ישנה יכולנו לטייל קצת שנינו כמו פעם - בלי הקריינות הלא פוסקת בחסות הדונקלר. הלכנו לצד אשה גרמניה (או אוסטרית אין באמת הבדל) ״בריאה״ שצעדה את טיול הצהריים שלה עם בנה והכלב הגרמני שלה. נעזרנו בה בגרמנית ונפנופי ידיים כדי למצוא את המסלול.

ב100 מטר האחרונים של הטיול בדיוק התחיל מבול - תזמון מושלם. חזרנו עייפים אך מרוצים לחווה, שיחקנו עם החיות ובישלנו יחד עוד ארוחת חוואים מזינה לצד כוס ״מילש״ טרי מהפרות ״שלנו״.

חוואים מבשלים


מה מה מה? לאַטקע צהובה!

אוצר המילים בגרמנית של הדונקלר הולך ומשתפר, כעת היא לא מבקשר יותר מים אלא רק ״וואסר״. לימדתי אותה לזהות את שלטי סוגי הבירה, וכשעוברים לייד כזה היא צועקת ״שטיגל״! (Stiegl). מצחיק איך היא מבינה שמילים בגרמנית יש לאמר בקול מפחיד - כנראה זה קשור לאיך שאני מלמד אותה בעצם... בערב, בעת מסכת פטפוטי סוף היום - היא שאלה את הנמלה: ״אמא, מה זה גרמנים״? ממש מרגישים כמה היא לומדת רק מלהיות איתנו כל כך הרבה זמן ביחד. גרמנים בכל אופן - לא נכלל עדיין בחומר הלימוד שלה...

אוסטריה 2015 פרק 2 - ויהי גשם

מזג האויר בימים הראשונים לטיול היה מעונן וגשום עם הבלחות של רגעי שמש.החלפנו חלק ממסלולי ההליכה הארוכים שתכננו לטובת מסלולים קצרים יותר שיאפשרו לנו לברוח מהגשם. כיף לראות איך האוסטרים והגרמנים מטיילים בכל מזג אויר - ללא ספק טיולים רגליים הם התחביב הלאומי כאן. כל תינוק מצוייד בנעלי טיולים מדוגמות ולנשים רגליים ״סוסיות״ רחבות. ב-Sankt Gilgen צעדנו ״במסלול הפנורמי״ הנחמד שיוצא מתחנת הרכבל. במהלך ההליכה פגשנו סבתא שנראתה בת יותר מ70 מובילה אחריה 3 נכדים או נינים בגילאי 2-6 שעשו את המסלול בלי שום בעיה. אנחנו מעודדים את השרלוטין ללכת במסלולים, אבל בשלב מסויים היא בדרך כלל מבקשת להתאחד עם אבא לגוף אחד שמכנה את עצמו ״הרכבת״.

הרכבל של סנקט גיליגן



בין הרים ובין סלעים טסה הרכבת


משקיפים על אגם וולפגנג

לקראת הצהריים יצאה השמש בדיוק כשישבנו לארוחת צהריים בטבע. השמש ליוותה אותנו גם כשביקרנו בעיירה סנקט גיליגן עצמה כך שיכולנו לרחוץ באגם (וולפגנג) הקריר. ניצלנו את השמש וישבנו לזלול גלידה לפני ששוב החל לרדת גשם.

אגם וולפגנג

עוד טיול שעשינו בגשם קל הוא למפל גיליגן - במסלול קצר יחסית הגענו לכמה מפלים שוצפים ומשפריצים. במהלך המסלול הצלחתי להחליק באחד הגשרים וליפול לצד הדרך - עלמה שרלוט במקום לבכות כמו תינוק נורמלי רק הביטה ממרומי התיק ונאמה על כמה שאבא לא נזהר ומבולבל בזמן שאני מנסה לצאת משם ולהציל אותה מהשמדה.

במהלך כל הטיול, שמנו לב שהמקומיים תמיד פונים אלינו בטבעיות בגרמנית - כנראה ניכר כמה שהנמלה יקית. במהלך הטיול הענקתי לעלמה שרלוט מגוון שמות גרמניים - אחד מהם הוא ״dass dunkler baby". ממש לא היה לי מושג מה זה אומר, אבל אם מתאמצים לייצר מבטא - זה נשמע ממש גרמני (או לפחות מצחיק). מידי פעם, באמצע ההליכה נשמעה צווחה מהתיק ללא התרעה מוקדמת בנסיון לחכות את המבטא: ״אני dass dunkler". בדיעבד התרגום הכי קרוב זה ״התינוק האפל״ - קצת מתאים. אך השם הכי מוצלח שתפס הוא ״herr Carlota" (יש לקרוא בקול גרמני מפחיד). משום מה רב האנשים (כולל גננות) ששומעים שלתינוק שלי יש מיליון שמות מצחיקים אומר שזה לא טוב ושזה מבלבל אותו - אבל התינוק שלי דווקא פורח ככל שיש לו יותר שמות. לך תבין מח תינוקי מטורלל...

דאס דונקלר



מפל גולינג






הדונקלרס ?

אחרי המפלים, בילינו את יום הגשם בפארק מים סגור וחמים. ע״ש היתה אמיצה יחסית במתקנים, אבל מגלשת הדרקון שלוותה בשלטי ״סכנה - גיל 6 ומעלה״ היתה אולי קצת יותר מידי - באמצע המגלשה הכל נהיה חשוך (בשילוט על המגלשה תארו את זה כ״אפקט החור השחור״) - ואז סילון מים חזק משפריץ לך בפרצוף רגע לפני שאתה יוצא מתוך בטן של דרקון - או לסיכום: ״זה לא נעים לי דרקון אבא״

עולם המים Amade



der fliegende Dunkler (מבטא)



גשם גשם משמיים

עוד חצי יום גשום בילינו בזלצבורג במוזיאון הטבע. המוזיאון היה ל רע בכלל, אולי חוץ מהאקווריום של הדגים הארורים. למדנו על מערכת השמש, על הנחיתה על הירח וקצת יותר מידי על דופלר שהיה יליד זלצבורג. הדונקלר הפתיע כשהתעניין כמעט בהכל ושאל שאלות מצחיקות.

אסטרונומיה למתחילים







משהו משעמם שקשור לדופלר אבל מותר בו לזרוק כדור בכל הכח



סיבוב בזלצבורג

את היום סיימנו בצל מזג האויר החורפי בסיור בעיירה Hallstatt - עוד עיירה יפה השוכנת לחופי אגם גדול. בדומה לחגיגה שעשו סביב דופלר בזלצבורג - בכל האיזור יש ״פסטיבל מוצרט״ קצת מוגזם - כמות הסוטים המחופשים לוולפגנג אמדאוס שהציעו לשרלוטין את המרציפן העגול והדוחה על שם מוצרט חצה את גבול הטעם הטוב.

Hallstatt



הנקניקיה הגרמנית הראשונה שלי

לא משנה מה עשינו באותו היום, או כמה כיף היה - דאס דונקלר תמיד התעניין ״מתי חוזרים לצימר שלי?״ ו״איפה צ׳יני הכלבה שלי?״. הבחירה בחוות כמקום לינה בהחלט הוכיחה את עצמה.