אוסטריה 2015 - הדונקלר פוגש שלג

היום ביקרנו בהר והקרחון קיצשטיינהורן Kitzsteinhorn, שהוא חלק מרכס ההרים Hohe Tauern. בחורף זהו אתר סקי פופולארי ובקיץ מסלולי הסקי הופכים לרשת שבילי הליכה מסועפת. בחלק הגבוה ביותר של האתר (הרכבל השלישי) נשמר קצת שלג כל השנה ואפשר לגלוש על מזחלות ולהתחיל לאמן את עלמה שרלוט לקראת קריירת הסקי שאני מיעד לה.

מתוך מפת המסלולים בחרנו עוד בארץ לעשות על הבוקר מסלול ארוך יחסית שנקרא Alexander Enzinger Weg ויוצא מתחנת הרכבל השניה ה-Alpinecenter. לאכזבתנו מזג האויר היה מעונן ולא ממש היה אפשר לראות שום דבר בבוקר, אז אחרי שיטוט קצר בעננים החלטנו לעלות להשתולל קצת בשלג ולנסות שוב מאוחר יותר

בוקר מעונן - קיצשטיינהורן

 אחד הרכבלים במסע שלנו במעלה הקרחון היה גונדולה גדולה בה מנסים להכניס כמה שיותר אנשים. הגונדולה היתה כבר מלאה והיינו בטוחים שיוצאים לדרך - אבל אז הגיע המפעיל והסביר בגרמנית בליווי תנועות ידיים תקיפות: ״להדחס בקרון, עד הסוף״ - הם מומחים פה בדברים כאלה...

רכשנו עבור הדונקלר כפפות ילדים קטנות וחמודות בהן היא השתמשה בעיקר כדי לנופף לשלום בלי סוף לכל הסובבים. המפגש הראשון של השרלוטין עם שלג היה מרגש ביותר - מזחלות, נפילות ושפתיים כחולות שכרגיל תמיד מחייכות :)

כפפות השרלוטין החדשות

עוד פעם - עוד פעם אבא!

אחרי כמה התרסקויות בשלג, כשצבע השפתיים של השרלוטין נראה כבר פתולוגי, עזבנו את אזור שעשועי השלג וחזרנו ברכבל לAplinecenter בדיוק כדי לגלות שמתחיל להתבהר! את המסלול המקורי שתכננו נאלץ לדחות לפעם הבאה, אבל אחרי התייעצות החלטנו לרדת במסלול של כשעתיים שיוביל אותנו לתחנת הרכבל התחתונה, ממנה נוכל לחזור למטה.

מתבהר!



מהר! יוצאים לדרך



אבל לאן?



לשם כמובן, לשם!

תוך שניה וחצי מהרגע שיצאנו עלמה שרלוט ״התרסקה״ בתיק לשנת הצהריים שלה. ההשתוללות בשלג עייפה לה את הצורה. סוף סוף מטיילים קצת!

לילה טוב ע״ש

המסלול היה מקסים. נופים של אגמים, קרחונים וטמפרטורה קרה ונעימה. כשע״ש ישנה יכולנו לטייל קצת שנינו כמו פעם - בלי הקריינות הלא פוסקת בחסות הדונקלר. הלכנו לצד אשה גרמניה (או אוסטרית אין באמת הבדל) ״בריאה״ שצעדה את טיול הצהריים שלה עם בנה והכלב הגרמני שלה. נעזרנו בה בגרמנית ונפנופי ידיים כדי למצוא את המסלול.

ב100 מטר האחרונים של הטיול בדיוק התחיל מבול - תזמון מושלם. חזרנו עייפים אך מרוצים לחווה, שיחקנו עם החיות ובישלנו יחד עוד ארוחת חוואים מזינה לצד כוס ״מילש״ טרי מהפרות ״שלנו״.

חוואים מבשלים


מה מה מה? לאַטקע צהובה!

אוצר המילים בגרמנית של הדונקלר הולך ומשתפר, כעת היא לא מבקשר יותר מים אלא רק ״וואסר״. לימדתי אותה לזהות את שלטי סוגי הבירה, וכשעוברים לייד כזה היא צועקת ״שטיגל״! (Stiegl). מצחיק איך היא מבינה שמילים בגרמנית יש לאמר בקול מפחיד - כנראה זה קשור לאיך שאני מלמד אותה בעצם... בערב, בעת מסכת פטפוטי סוף היום - היא שאלה את הנמלה: ״אמא, מה זה גרמנים״? ממש מרגישים כמה היא לומדת רק מלהיות איתנו כל כך הרבה זמן ביחד. גרמנים בכל אופן - לא נכלל עדיין בחומר הלימוד שלה...